רוחות של שינוי

נגיד את זה ישירות – המונדיאל דפק את יונייטד. או כך לפחות חשבנו…

איפה עמדנו, האוהדים, בסוף העונה הקודמת : (1) ללא מאמן, משמע ללא שיטה ברורה לשנה הבאה ולכן חוסר ידיעה לגבי הרכש שאמור להגיע. (2) עם מחשבה שצריכה להיות השקעה גדולה אך עדיין חשש מקמצנות של הגלייזרים. (3)  פחד מחוסר היכולת למשוך שחקנים חדשים.  (4) חשש חוזר מבחירת מאמן וחזרה על תסריט דיויד מויס. (5) מונדיאל שהולך לעקב משמעותית את בחירת המאמן ואת ההחלטות של השחקנים לגבי עתידם.

ואז נבחר ואן חאל.

קפצנו וצהלנו לבחירת מאמן מעוטר, עם נסיון, עם שיטה ברורה ואולי הכי חשוב – אם רוח “פרגוסון-ית” שידע להחזיר את החיילים הסוררים לשורה. סעיף 1′ ? צ’ק. סעיף 4 ? צ’ק. בינתיים אריות היבשת התחילו בפעילותן ונראה ששחקנים מתחילים לעשות מעברים. סאניה עבר מארסנל לסיטי, פרננדו חתם גם הוא בסיטי. צ’לסי מחתימה את פברגאס ומחזירה את טיבו קורטואה (נראה שגם המעבר של דייגו קוסטה סגור). ונגר נפגש עם שחקנים שונים ביניהם בלוטלי. גם בליגות אחרות, דורטמונד סוגרת עם אימובילה עוד לפני שהוא טס עם איטליה לברזיל. ברצלונה לוקחת לסביליה את הכוכב הכי גדולה שלה השנה ומחתימה את ראקיטיץ’. בקיצור, החלון עוד לא התחיל, הנמלים כבר בשיא הפעילות ורק ביונייטד – השמועות מכתיבות את הקצב.

אבל בואו לא נשכח את הצד השני של המטבע – אותה סיבה שאנחנו מתבאסים שואן חאל במונדיאל ולא עוסק בענייני יונייטד – זאת גם הסיבה להתחלה המצויינת שלו במועדון. הולנד בינתיים הרשימה מאוד, ולא רק שפירקה לחלוטין את ספרד, ניצחה את אוסטרליה הלוחמנית וניצחה את צ’ילה המפתיעה, היא גם הראתה לנו מה מצופה לנו מואן חאל.

ראשית, זוכרים את סעיף 3 ? אז תראו לי כמה שחקנים באמת היו מסרבים לשחק תחת ואן חאל ? נראה שמעט מאוד מאמנים בעולם מקבלים פעם אחר פעם ציטוטים כל כך משכנעים מצד השחקנים שלהם. שנית, ממחסור במילה מתאימה בעברית פשוט נשתמש ב Grit. המילון מגדיר את המילה הזאת כאופי חזק והיכולת להתגבר על מכשולים, לחזור מכשלון וחוסר פחד. הפועל שתואם לכך הוא חריקת שיניים. כלומר, ברגע האמת, לנעול את הלסת, להרים את האגרופים ולצאת קדימה. אם היה משהו שחסר לדוויד מויס, זה בדיוק זה. בשלושת הניצחונות של הולנד בשלב הבתים, היא החזיקה ב34%, 49% ו36% אחזקת כדור.אם זה לא מראה לכם שהבחור יודע מה הוא עושה, אני לא יודע מה כן. ומה לגבי השחקנים ? שימוש אמיץ בשחקנים צעירים (ומעט אלמוניים לאוהד הרגיל) שמוכיחים את עצמם כיעילים במיוחד. כנראה לאור השילוב של מאמן שמכיר אותם מכף רגל ועד ראש.  עכשיו תחשבו מה הוא יכול לעשות עם תקציב מכובד, שחקנים מהרמה העולמית הראשונה וחבורה של צעירים שיעשו מילה במילה מה שהוא אומר ? לשאלה הזאת כבר יש תשובה  – דבר אחד – לזכות בתארים.

רוח פרגוסון כבר אמרנו לא ? 

שיתוף פעולה מוכח

שיתוף פעולה מוכח

ההגעה של ואן חל לשמינית הגמר בצורה כל כך מבטיחה, והמשך התקדמותו בטורניר משרתת את יונייטד בצורה יעילה ביותר – שחקנים מתלהבים מהדומיננטיות של הולנד, מתרגשים מלשחק תחת ואן חאל ולצד ואן פרסי, השמועות על מעברים של שחקנים ממשיכות להציף את העיתונים ובכך יוצרים מעגל של אינטרס סביב הקבוצה, ומופעל לחץ נוסף על ההנהלה לפעולה בצורה אקטיבית בחלון העברות.

נקודה מעניינת נוספת היא השינוי סגנון אותו ואן חאל מביא איתו. אנו רואים את ה4-3-3, אבל אנחנו רואים גם גמישות (יעילה!) והיכולת לגוון אל מול היריבה שעומדת מולך. מול ספרד הוא עלה במעין 5-3-2, ובהמשך עבר ל4-3-3 המסורתי. מה אנחנו יכולים להסיק מכך על הרכש המתקרב ? ראשית, שמשהו כנראה הולך להשתנות עם עמדת מספר 10 שלנו – אני מדבר כמובן על רוני. אני מתאר לעצמי שהוא ימלא תפקיד דומה לזה שלא אינייסטה בברצלונה. אמנם עם הפנים לשער ותוקף, אך מתחיל את התנועה עוד מאמצע המגרש. יותר חילופי מסירות עם שאר הקישור ועם האגפים, מאשר נסיון מתמיד להכניס את הכדור לחלוץ, או להבקיע בעצמו. בהנחה שכך יהיה, לדעתי זה שינוי מבורך. שערים יונייטד יודעת לספק ותמשיך לספק. כך גם מתמקסמת יכולת ניהול המשחק של רוני וביצור הקישור על ידי גוף נוסף במרכז.

זה מה שהוא יודע - להצביע למי למסור, רק לא לו.

זה מה שהוא יודע – להצביע למי למסור, רק לא לו.

שנית, רכישת שחקן נוסף לקישור שידע לתפקד כציר מקבל-משחרר כדור. סגנון שמתבסס על יותר מסירות ותנועה דינאמית אומר שאתה צריך שחקן חד וטכני יותר מאשר קרנף שלא יוכלו להוציא לו את הכדור מהרגליים. קלברלי ניסה לרוץ עם הכדור ונכשל פעם אחר פעם. עכשיו הוא אמנם משחרר כדור, אבל חזרה להגנה. בנוסף, חוכמת התנועה שלו שואפת לאפס. במצב כזה, אתה לא מחפש שחקן פיזי שידע לעמוד מול ההגנות האנגליות הקשוחות, אלה מישהו שידע להניע את הכדור על ידי תנועה יעילה. בשיתוף פעולה עם שאר הקישור (שאמור להיות חד לא פחות). את העמדה הזו יוכלו למלא לדעתי גם קאגוואה וגם מאטה. אולי אפילו שילוב של שניהם (כאשר רוני אינו משחק או מחליף את ואן פרסי מקדימה). מה שמביא אותי לאנדר הררה.  שימו לב לתנועה של אנדר הררה. הוא זז הרבה, הוא מחפש את השטח הפנוי, והוא מנסה כל הזמן להתנתק מהשומר שלו. בנוסף, הוא יצירתי מאוד וחושב מהר, הוא צריך נגיעה אחת כדי לעשות שינוי. בקצב מהיר ושיתוף פעולה חלק עם רוני, ולנסיה ויאנוזאי, מדובר על כוח משמעותי שהיה חסר מאוד בשתי העונות האחרונות.

הצורך של יונייטד הוא לא להחליף חצי סגל בכל מחיר. הוא לעשות רכש נוקדתי ולדעת למקסם את מה שיש. נכון שלא יזיק להחליף גם שחקנים רבים מהספסל, ולבנות דור חדש. אבל נכון לעכשיו, תרגום כסף להצלחה על המגרש, 3 עמדות היו הכרחיות – קשר מרכזי, לפחות שחקן אגף אחד, ובלם. שינוי המערך ל4-3-3 נותן לא רק למקסם את היכולת של רוני, אלה גם לתפקד בנוסף את מאטה וקאגוואה בצורה יעילה יותר מדחיקתם לאגף. ההגעה של הררה מבורכת, אך אני לא מאמין שהיא תשנה משהו מבחינה טאקטית (במערך של 4-2-3-1 יופעל עליו יותר מדי לחץ להיות ציר מרכזי ולחץ פיזי. זה לא נראה לי שונה מלשים כבר עכשיו את מאטה או קאגוואה שם). נכון לעכשיו, ובהנחה שואן חאל אכן ישחק במערך של 4-3-3, המטרה הבאה צריכה להיות בלם מוכשר בדרך לשיתוף פעולה רב שנים עם פיל ג’ונס. לוק שאו כבר עם רגל וחצי בפנים, והייתי מצפה להגעתם של מגן ימני לרוטציה עם רפאל ולפחות עוד קיצוני במקום נאני/יאנג/שניהם. אך כבר אמרתי זאת מספר פעמים בעבר, ואחזור על זה שוב – המותג של יונייטד חזק מדי בשביל שהוא ימות בעונה אחת. שחקנים יגיעו, מאמנים ירצו לאמן, הכסף ימשיך לזרום. אני שמח שאנחנו רואים זאת מתממש, גם אם לא בצורה החלקה ביותר.

27.06.2014         תגים:     הררהואן חאלוויין רונימונדיאל 2014מנצ'סטר יונייטד בישראל