ההצגה חייבת להמשך… אבל גם המורשת

טור אורח, והפעם:
יוני טרנר – ‘…So keep the faith and never fear’

על אף 31 שנותי והעובדה שחונכתי בבית של אוהדי יונייטד, גם לי קשה לדמיין את מנצ’סטר יונייטד ללא היורש הראשון למורשת באזבי – סר אלכס פרגוסון. בלי להוריד שום דבר מהסר, ייתכן מאוד שהוא הגדול יותר, אבל אותה מורשת מדהימה שהוא משאיר ליורש דויד מויס, הוא עצמו למעשה ירש מקודמו סר מאט באזבי המנוח.

סוף עידן פרגי הגיע לו ולרבים אני בטוח שהרעיון טרם נקלט ויכול מאוד להיות שעוד יקח זמן. עם זאת, היה ברור שהיום הזה יגיע מתישהו. גם ל”גאפר” שלנו מגיע קצת לנוח, לבלות ולטייל עם המשפחה שלו שאני בספק אם היו לו יותר מדי הזדמנויות כאלה במהלך 71 שנותיו שכללו קריירת כדורגל מקצועית ומעבר רצוף לאימון שם הרוויח את מעמדו בעבודה קשה ללא הפסקה שיש כאלו שתיארו אף כאובססיבי.

כל אוהד יונייטד בטח מכיר את השיחה השבועית המרגיזה עם הבור\בוק התורן ששואל את השאלה “למה יונייטד? מה כ”כ מיוחד בהם? בטח כי הם הכי טובים אהה? (עם איזו קריצה מתנשאת)”. אז בימים האחרונים, מאז ההודעה הקשה, אני יותר ויותר מבין בדיוק במה מדובר ומי שעזר לי הם הדירקטוריון של מנצ’סטר יונייטד, בכך שבחרו פה אחד את דויד מויס היחסית אלמוני, בתור היורש הישיר של פרגי, ובתקווה, השני של באזבי. לא, אני לא אומר שאני בטוח שמויס הוא זה שימשיך את ההצלחה איתה פינק אותנו פרגי לאורך השנים, אבל אני כן בטוח שהוא יתן את כל מה שיש לו והוא ישתדל שזה יהיה the busby way.

היה הכי קל למנות את גווארדיולה או את מוריניו שכ”כ רצה את המשרה ואפילו יש שמועה שבחוזה של במדריד דאג שיכניסו סעיף יציאה במידה ויקבל טלפון מאולד-טראפורד. מינוי של אחד השמות היותר “סקסיים” האלה סביר להניח היה מבטיח הצלחה מיידית יותר. אבל מסתבר שלחבר’ה שם למעלה במועדון יש חשיבה וראיה קצת יותר עמוקה מרובינו ובטוח יותר ממה שנתנו להם קרדיט. יש שיגידו שמויס היה הבחירה הזולה אבל אתם באמת מאמינים שקבוצה כמו יונייטד היתה מסכנת את מעמדה בטופ האירופי בשביל לחסוך 5 מיליון פאונד לעונה במשכורת של המאמן? תקראו לי תמים אבל לי קשה להאמין.

דייויד גיל ציין שכבר שנים הם דנים ובוחנים, עפ”י הצלחות וכישלונות לאורך ההיסטוריה של המועדון, מה הם התוכונות אותם צריך מאמן כדי שיתאים למבנה ואופי המועדון ויוכל להמשיך את השושלת באופן הכי טוב. מה שהכי תפס את תשומת ליבי היא העובדה שאחת מאותן תכונות הייתה הצורך שיהיו מעורבים בכל היבט במועדון כולל הקבוצה הבוגרת, אקדמית הנוער וכן גם מעורבות בניהול השותף של כלל המתקנים והפעילויות… במילים אחרות המאמן צריך לחיות את המועדון, לחוש אותו כאילו הוא חלק ממנו. באזבי היה כזה, פרגי כזה ולשם כך מאמן “סטוציונר” הוא לא מתאים – יונייטד היא קבוצה לקשר רציני בלבד ומיסטר מויס כבר הוכיח שהוא כזה ב11 שנותיו אצל הסקאוזרס הכחולים.

בשורה התחתונה אני מאחל לסקוטי החדש שלנו המון המון בהצלחה ומצטרף לרבים אחרים שכבר הכריזו שיקבל את כל התמיכה שאפשר כדי לעזור לו בכך. אם פרגי זיהה ואישר אותו – אין סיבה שאפקפק בשיקול דעתו. אבל מה שהכי משמח ומרגיע אותי זה שהנהלת יונייטד, אותה הנהלה שבינה לבין האוהדים יש כ”כ הרבה מתח בשנים האחרונות, בחרה (כנראה) לשים את מורשת המועדון – “רוח באזבי”, לפני הכל אפילו לפני ההצלחה המיידית שבטח היתה מכניסה להם יותר כסף בטווח הקצר. הם הבינו שהגורם המרכזי ועיקרי לכך שהמועדון הזה הוא מכונת כסף מהגדולים בעולם הספורט הוא המורשת הזאת שכ”כ מהפנטת את כולנו ואת כל 300 מיליון האוהדים ברחבי העולם.

!!!Welcome to Manchester Moyesy… now KEEP OUR RED FLAG FLYING HIGH

The Story Continues

10.05.2013         תגים:     דייויד מויזדייויד מויסמאט באזבימנצ'סטר יונייטדסר אלכס פרגוסוןפרגי