שירת הקנרית

אז המפגש ההוא בלונדון ששכחתי אותו במסכת הקבועה שלי סיפק לנו משחק בינוני ופושר אבל בלי צל ספק גם שלוש נקודות חשובות מאוד ואולי את אחד השערים היפים בכדורגל האנגלי לעונה הזו.

רפאל בכדור חוזר ראשון ובנגיעה אחת בכדור שם אותו ישר בין חיבורי הקורות במה שלמעשה שינה את המשחק וכמובן שהיא היה כבר בידיעה שואן פרסי התחבק עם הצלם…

שער יפיפה ומלא טכניקה שפתח את המשחק ושינה את האופי שלו מאותו רגע, ומי אם לא ילד הפלא, בהופעה ה-999 בקריירה כבש את השני, ראיין גיגס חברים וחברות.

הבחור הזה לטעמי כבר מזמן מעבר לשיא שלו וכמובן שאין לי יכולת להחזיק במשחק שוטף 90 דקות אבל איכשהו הוא תמיד מראה לך שאתה טועה, “הבחור בן 38”, “הבחור לא יכול לרוץ”, “הוא עייף”, “כבר דקה 60” וכו’, והוא פשוט בשלו, שום דבר לא מונע ממנו לרוץ, להטרטר, לסחרר, לגעת, למסור, לבעוט ובמקרה הזה גם לכבוש, פשוט פנומן.

הדבר היחיד שיכול להעכיר את האווירה במצב הזה זו הפציעה של ואן פרסי מהמשחק הזה בלונדון, פציעה שעתידה למנוע ממנו מלשחק במשחק מול נוריץ’ (למרות שאני גם ככה לא בטוח אם גם ככה הוא היה משחק בגלל המשחק גומלין מול מדריד ביום שלישי).

שלוש נקודות חשובות, שער נהדר, ברכו לגיגסי והחלמה מהירה לRVP.

imagesCAA23Z5E

אם ב17/11/12 מישהו היה אומר לי שהיום זה יהיה המצב שלנו הייתי מאמין שזה אפשרי אבל בהחלט הייתי מסיק שאותו אדם לוקה קלות בשכלו הישר.

11 מחזורים לסיום ו-12 נקודות הפרש, חלום!!

היה זה אז המחזור ה-12 בליגה האנגלית, והמשחק בקארו רואד השאיר אותי המום נוכח היכולת הדלה של הקבוצה (במיוחד בפן ההגנתי) וקצב איבוד הנקודות המופרז.

זהו היה הפסד שלישי ב-12 משחקים, או במילים אחרות, 75% הצלחה, משמע שאם היינו ממשיכים ככה עד סוף העונה היינו מסיימים אותה ב85 נקודות, לא רע אבל גם לא מציאותי שלא נאבד עוד נקודות חוץ מהפסד אחד כל 4 מחשקים, ב-12 מחזורים הראשונים איבדנו 9 נקודות וביחס שערין קשה לעיכול של 29-17 בזכות.

ומה שקרה מאז ידוע וברור לעיניי כל:

חזרנו לתלם עם ניצחון על QPR בתוצאה 3-1, המשכנו עם ניצחון על ווסטהאם בתוצאה 1-0, ייצרנו משחק הזוי אצל רדינג שהסתיים בתוצאה 4-3, ואן פרסי גאל אותנו בדרבי שנגמר בתוצאה 3-2, ניצחון על סנדרלנד בתוצאה 3-1, ליקטנו נקודה בליברטי סטדיום של סוונזי במשחק שפשוט לא רצינו לנצח למרות שסוונזי מאוד רצתה לתת לנו לנצח, המשחק הסתיים ב1-1, ניצחנו את ניוקאסל במשחק הפכפך ומאוד לא טוב ללב 4-3, דילגנו מעל ווסט ברום בתוצאה 2-0, השתעשענו בויגאן עם 4-0 קליל, הראנו ללוזרפול מי הבוס של הצפון עם 2-1 נוסף העונה, חזרנו מוויט הארט עם נקודה מצויינת (למרות שהפסדנו את ה-2 הנותרות בדקה ה92), התוצאה הייתה 1-1, סאות’המפטון לא הערימה קשיים מיוחדים ב2-1 לטובתנו, בחצי עלטה ובבעיטה מושלמת דילגנו מעל פולהאם במשחק בלונדון, את אברטון שלחנו הביתה מחוסרי כל אחרי 2-0 חלק ומהמשחק האחרון, בלונדון, חזרנו מהמפגש מול QPR עם מלוא שלוש הנקודות.

15 מחזורים, 41 נקודות (מתוך 45 אפשריות) ויחס שערים של 35-14 בזכות.

תמו ונגרמו להם כבר 27 מחזורי ליגה, ב-12 הראשונים איבדנו 9 נקודות ו-15 אחריהם איבדנו 4 נקודות בלבד.

מאזן הקבוצה עומד על 68 נקודות מתוך 81 אפשריות, ניחשתם נכון, סטטיסטית זה קצב צבירת נקודות מצויינת.

ב-12 המחזורים הראשונים, סטטיסטית, צברנו 75% מהנקודות, ב-15 המחזורים שלאחר מכן, עדיין סטטיסטית, צברנו כבר 91.1% מהנקודות, ואם עושים קצת מתמטיקה של עניים ועל רגל אחת מקבלים שהקבוצה עומדת על אחוז צבירת נקודות מהגבוהים בעולם, 83.9%, פשוט אדיר.

בדרך הכי פשוטה להסבר למי שלא מחבב מתמטיקה או למי שלא מבין מי נגד מי: מתוך 100 משחקי ליגה היינו מנצחים 83.9 (או 84 אם לא מתקטננים) משחקים, יופי של נתון.

זה הזמן לנקום בנוריץ’ על כך שניצחה אותנו אז ולגמול לה על הדרך החדשה אליה הוציאה אותנו בדרך לתואר אליפות 20.

עוד שלוש נקודות שיביאו אותנו ל-15 פער בפיסגה לפחות עד יום שני, דבר שישעין שוב את כל הלחץ על שיטי שגם ככה די מגמגמת במשחקי החוץ השנה, אין טוב מזה.

על כל פנים, מבלי להיות מחוייבים לכלום ושום דבר, 11 משחקי ליגה נותרו לנו כאשר באם ננצח 7 מהם, האליפות שלנו בודאות, 21 נקודות יבטיחו את האליפות נכון לעתה, אז להתחיל ללקט את השלוש הראשונות ולקוות ששיטי קצת תקל עלינו ותיתן לנו את האפשרות ללקט אפילו פחות נקודות על לתואר ובציפיה שלדרבי כבר נגיע עם פער שייתן לנו הרבה מאוד שקט ובעזרת השם גם האפשרות להמשיך לרוץ לכל התארים אחרי שנעבור (אם וכאשר) את ריאל מדריד בליגת האלופות ואחרי שנעבור (אם וכאשר) את צ’לסי בגביע.

WE ARE MAN. UNITED – WE’LL DO WHAT WE WANT!

ההרכב שהייתי שמח לראות (מבלי להתחשב במצבת הפצועים / הנעדרים העדכנית ביותר):

דה-חאה, בוטנר, אוונס, סמולינג, דה-סילבה, אנדרסון, גיגס, יאנג, נאני, קאגווה ו-צ’יצ’אריטו. (ממה שאני יודע רוני לא כשיר ב-100% וואן פרסי עדיין עם הפציעה מהמשחק מול QPR, ההרכב במתכוון עם רוטציה ענקית כדי לשמור כוחות למשחק מול ריאל מדריד שהוא ‘קצת’ יותר חשוב ומה עוד שמדובר בנוריץ’ באולד טראפורד, אפשר להיות טיפה נועז. מערך של 4-2-2-1-1 במשחק מבוקר ושליטה במרכז המגרש).

אז יאללה, להשאיר את שלוש הנקודות בבית וב”ה בלי פציעות מיותרות כדי שנוכל להתכונן לריאל כבר מהיום ב19:00.

U-N-I-T-E-D

02.03.2013         תגים:     israeli redsman utdmanchestermanchester unitedunitedאולד טראפורדאולד טרפורדאלכס פרגוסוןגיגסואן פרסייונייטדיזראלי רדסישראלי רדסמועדון האוהדיםמנ. יונייטדמנצ'סטרמנצ'סטר יונייטדמנצ'סטר יונייטד בישראלפרמיירליגרוני