אוראנג’ יונייטד

חיכינו וחיכינו וחיכינו וזה סוף סוף הגיע. באופן מפתיע (או לא) ואן חאל הראה לנו שהשיטה שהביאה אותו לחצי גמר המונדיאל, היא זו שכנראה תכתיב את הטקטיקה במנצ’סטר. אז מה אפשר ללמוד מהמשחק הראשון של יונייטד תחת ואן חאל, ומה זה אומר לגבי השחקנים הקיימים והשחקנים שעוד צריך להגיע ?

שינוי שיטת המשחק. המערך המיוחד של ואן חאל מציג לנו סוג של אבולוציה של הספורט, שהולכת יד ביד עם האבולוציה של השחקן המודרני. המעבר למשחק בסגנון 5-2-1-2 (זאת כנראה הדרך המדויקת ביותר לתאר את זה אבל גם לא באופן מושלם), קודם כל משנה את התפקיד של המגנים. אמנם הם עדיין מוצבים מתחת לקו האמצע, ועדיין מצופה מהם לחזור להגנה, מוטלת עליהם המשימה למלא את האגפים כמעט לבד. אלה צריכים להיות שחקנים שנמצאים בכושר שיא לאורך כל המשחק. רפאל, ולנסיה ושאו מתאימים לכך בהחלט. לא יזיק כמובן מגן שמאלי נוסף. אבל עכשיו אנחנו יודעים שלא כל מגן יתאים לנו. זה צריך להיות אחד שיודע לעלות, שיודע לתמוך בהתקפה כמו קשר התקפי מוצלח, ועם זאת, לדעת לא להשאיר לחלוטין את האגף פנוי. כמובן שהעבודה ההגנתית שלו יורדת, היות וישנם שלושה בלמים כאשר אחד באמצע ושניים מכפים על המגנים ברגע שהם לא שם. כמובן שדיילי בלינד כרגע נראה כמו השם המושלם לכך.

Capture

שנית, שלושת הבלמים. התפקיד של הבלמים לא משתנה יותר מדי, אך לדעתי מוסף עניין של מהירות שהוא חשוב ביותר. בהעדר המגנים, הבלמים לצריכים לזוז לאגף ולדעת להתמודד עם קיצוניים מהירים. עד כה המגינים הגיעו עד שלב מסויים ונתנו לשחקני הכנף להמשיך את ההתקפה משם. במצב כזה גם יכלו לחזור אחורה ולרדוף אחרי קיצוניים. במערך הנתון, מגנים ימצאו את עצמם פעמים רבות מאוד גבוה, בפינות המגרש, ולכן על הבלם לדעת להתמודד עם מהירות התוקפים. בנוסף עליו להראות קשיחות ומלחמה. אנחנו יודעים שג’ונס יודע לתת ריצה וגם להוריד שחקן יריב כשצריך. אבל סמולינג ואוואנס ? ממש לא. אולי בתמיכה של מגן או בהתמודדות מול חלוץ גבוה הם יכלו לעצור אותם, אך לדעת “לכבות” קיצוני מהיר וטכני – ממש בעייתי. מכאן שאם אנחנו משחקים עם 3 בלמים, לא מספיק להביא רק בלם אחד. במקרה המינימאלי שואן חאל מביא בלם אחד, הוא ישחק עם סמולינג וג’ונס וזה יהיה סביר. אך בשניה שאחד מהם לא זמין – עולה אוואנס (אולי קין אך אותו אנחנו פחות מכירים) ופשוט לא יהיה מספיק טוב (הוא כבר עכשיו לא מספיק טוב אז בנוסף לצרכים של העמדה החדשה – אין סיכוי). 2 בלמים הם הכרחיים, ככה שסמולינג יהווה שחקן ספסל וג’ונס יוכל לעבור להיות בלם בצד. כמו כן חשוב שלפחות אחד מהבלמים יהיה שמאלי, על מנת לכסות את האגף של שאו.

שלישית, רוני/מאטה/קאגוואה. נראה שהמערך הנוכחי מוצא מקום בשביל רוני ונשמרת בשבילו גם עמדת ה10, וגם כחלוץ לצידו של ואן פרסי. אין שום סיבה שהמערך הזה לא יתאים לו כי הוא נשאר בחלק הקדמי כמבשל וכמבקיע. בנוסף, יחד עם קאריק (או קשר אחורי אחר) והתמיכה של המגנים בקישור, יורד לחץ מהקישור ושחקן כמו הררה יכול לבנות מהלך. במצב כזה רוני לא חייב לרדת עמוק למרכז המגרש ולהתרוצץ כמו משוגע מצד לצד. כשהוא בעמדת החלוץ מאטה וקאגוואה יכולים למלא באופן מעולה את העמדה מאחורי החלוצים. במידה והררה לא פנוי, אחד מהם יכול לרדת ולשחק במרכז (שוב, עד כה היה קשה בגלל פיזיות, עכשיו יש מגן שתומך כל הזמן).

רביעית, קיצוניים. כנראה העמדה הכי בעייתית בשנתיים האחרונות ביונייטד. אז מה קורה עם הקיצוניים במערך הזה ? הם מתבטלים. פשוט ככה. אם נחזור לכך שמדובר באבולוציה של הספורט, אנחנו ממש יכולים לראות את הדרוויניזם בפעולה (כלומר, היכולת להסתגל, לאו דווקא היכולת להיות הכי טוב במשהו). אני אסביר: נאני יותר טכני מולנסיה, יאנג יותר מסוכן מול השער מולנסיה. שתי תכונות שכולנו נסכים שחשובות בשביל קיצוני תוקף. אבל הפעם אין צורך בקיצוני תוקף, מה שאתה צריך זה מגן תוקף (או קיצוני הגנתי. איך שבא לכם להגדיר את זה). נאני ויאנג לא עושים הגנה כמו ולנסיה, נאני ויאנג לא רצים מהר כמו ולנסיה, ונאני ויאנג לא נלחמים כמוהו. מכאן שהם פשוט לא אפקטיבים להשאר בעמדת הקיצון. ראינו במחצית השניה מול גלאקסי ששניהם הוצבו בעמדות החלוץ. נאני לא הרשים אבל יאנג שם צמד. פה בדיוק נכנסת לבחינה רמת ההסתגלות שלהם. וואלבק אגב גם הוא כנראה לא יראה יותר הצבה באגף (ותודה לאל).

חמישית ואחרונה, החלוצים. בהעדר קיצוניים קלאסיים, נופל על השלישיה הקדמית לבצע יותר עבודה ממה שהיו רגילים עד כה, וזה בעיקר מתבטא בכניסה לשטחים פתוחים באגפים. המגנים אמנם מכסים שטח מסויים מהצדדים, אך החלוצים והקשר ההתקפי צריכים לדעת לזוז, להחליף מקומות, להיות ניידים ולשמור על תיאום. ואן פרסי רגיל לזה מהנבחרת ומשנותיו בארסנל (כאשר לא תופקד כחלוץ בכלל), רוני גם ככה מכסה כנראה כל פיסת דשא במגרש, ומאטה וקאגוואה הוצבו פעם אחר פעם באגף, ועכשיו זה יעזור להם לבניית תנועה וכימיה בין כל השחקנים. כמו כן הם יצטרכו לדעת להכנס פנימה ולסכן את השער, בדומה לחלוץ המדומה (כמו מסי).

חלוץ חדש ?

חלוץ חדש ?

מילה על יאנוזאי. השנה שלו הייתה מטורפת וכולנו נסכים שהוא אחד מהכשרונות הגדולים בעולם, וקיצוני בחסד. מה עושה שחקן כזה עכשיו ? האם הוא יצליח להסתגל ? אני לא רואה אותו כמגן, ואני לא חושב שהוא יראה יותר מדי דשא אם ילחם על עמדת ה10 עם רוני/מאטה/קאגוואה. כקשר במרכז אתה מאבד את היכולות שלו, וכחלוץ, אולי אחד שנוטה יותר הצידה ? אולי. אבל זה ידרוש ממנו שינויים רבים בסגנונו. אני מניח שהוא כן ישחק במקרים שיונייטד ביתרון ואפשר לשחק עם 2 בלמים, הוא יכול לשחק כחלוץ שני ולתפקד בצד, הוא יכול גם לשחק ממש כקיצוני ופשוט לעשות פחות הגנה (שוב, בהנחה שזה מתאפשר). אבל כל האפשרויות הללו יהיו שבירת המערך המדובר, ולכן נצטרך פשוט לחיות ולראות איך ואן חאל ישתמש בו.

אז לסיכום, מה אנחנו באמת צריכים, וממי אפשר להפטר ?  ישנם מספר שחקנים שכולנו נסכים שהם לא מספיק טובים לקבוצה, ולצערי שינוי השיטה עדיין מיטיב עם אלה שהיו טובים קודם. נראה ש”הנדפקים” מהסיפור הזה הם בעיקר נאני ויאנג שאיבדו את עמדתם, וסמולינג ואוואנס שנופל עליהם לחץ נוסף לתפקד, מה שאומר שכנראה ימצאו להם מחליפים.  יאנג ונאני כנראה יהיו הראשונים לצאת – השיטה הזו לא בשבילם ואם כבר לקחת סיכון על קיצוני אז יש את יאנוזאי עליו יהיה אפשר “לעשות ניסויים”. קלברלי אמור לתפקד בקישור אך גם תחת פחות לחץ, אני לא רואה אותו מחלק מסירות אמן לשחקנים ההתקפה (קודם שילמד למסור קדימה). החולשות של סמולינג ואוונס, בדמות מהירות איטית ושמירה על ערנות ללא עזרה, מקבלות אפילו חיזוק. אז מה אנחנו צריכים ? קשר אחורי שלא רק יעשה הגנה, אלה גם ידע להחזיק בכדור ולנהל משחק. בלמים מהירים וחזקים כאשר לפחות אחד שמאלי. ובאופן מפתיע, אולי זהו. ההופעה המצויינת של הררה מעלה תהיות האם באמת יש צורך בקשר למרכז המגרש או שהוא יוכל למלא את העמדה הזאת ובהתאם לצורך להתחלף בה עם מאטה/קאגוואה.

אולי הוא מספיק

אולי הוא מספיק

נקודה אחרונה שאני חייב לציין – המערך הזה לא חדש. מהקבוצות הגדולות באירופה, יובנטוס של קונטה משחקת בצורה דומה (3 קשרים במקום 2 ו1 התקפי) כבר 3 שנים (3 אליפויות). החלקים החסרים אצלנו הם בדיוק החלקים החזקים אצלה – בלם שמאלי חזק ודי מהיר (קייליני), קשר אחורי שיודע לתקוף (וידאל), וסימני השאלה שיש לנו סביב הררה, לא קיימים (פירלו).

24.07.2014         תגים:     manchester unitedאנטוניו ולנסיהאשלי יאנגואן חאלוויין רונירובין ואן פרסי