שיעור מדיוויד מויס

ביום שלישי בבוקר “הנבחר” פוטר מהקבוצה לאחר כ-10 חודשים בלבד המהלך שגרר הרבה תגובות ורגשות מצד אוהדים ופרשנים כצפוי למהלך שכזה, אך רב הביקורת/תגובות לפיטורים נוגעות באותן נקודות. אני רוצה לנסות לגעת בנקודה קצת שונה – מה דיוויד מויס כן תרם למועדון.

דיוויד מויס לימד את המועדון שיעור חשוב לעתיד למרות שכפי שרבים אומרים, מויס הגיע בזמן הלא נכון, למקום הלא נכון והוא גם האיש הלא נכון. 15 השעות מפרסום השמועות בטוויטר (יום שני בצהריים) ועד להודעה של המועדון  הן דוגמא מצוינות לכך. מויס הגיע בזמן הלא נכון ולא בגלל שהוא הגיע אחרי פרגוסון וגיל, אלא בגלל שהוא הגיע למקום הלא נכון.

חדר ההלבשה של יונייטד הוא באמת מקום לא נכון לקבוצת כדורגל שרוצה להצליח, הרבה שחקנים בינוניים, הרבה שחקנים מבוגרים וסגל רחב ולא ממוקד עם מעט שחקנים טכניים או יצירתיים.

אז מויס הביא את פלאייני, שחקן שהביא אותו לתודעה במו ידיו. שחקן חזק, מוביל כדור ויצירתי בדיוק מה שהיה חסר ליונייטד. למה זה לא הצליח? הכי פשוט להגיד שמויס ופלאייני כישלונות.  אבל אולי הכישלון הוא בגלל שיטה שונה? קבוצה שונה? רמה שונה? פלאייני באברטון שיחק עם שחקנים שונים בעמדה ותפקוד שונים ולמרות שמויס אמור לתפקד אותו ולהוציא ממנו את המקסימום, הוא לא האשם (המרכזי) בבעיה הזאת ובבעיות דומות משום שהמקום שבו הוא נמצא, הוא לא המקום הנכון להצלחה.

ופה אני מגיע לנקודה השלישית והכי חשובה– האיש הלא נכון. כדי לקבוע אם מויס הוא האיש הנכון או הלא נכון הוא היה צריך לקבל תנאים הולמים, הוא לא קיבל אותם. לכן הוא היה האיש הלא נכון. כדי להיות האיש הנכון,מויס היה צריך לקבל את המקום הנכון והזמן הנכון, דברים שאותם לא קיבל. המקום והזמן לא קשורים בכך שהוא הגיעה למועדון גדול משאימן ולאחר המאמן הגדול בהיסטוריה, אלא העובדה שהוא הגיע למקום מבולגן בלי מי שיסדר אותו. מויס שגה, טעה ונכשל אבל קיבל קבוצה שבעה, מבוגרת, עצלה ואפורה בלי מי שייתן לו גב תקשורתי וניהולי ויסתכל לטווח הרחוק.

מאז שפרגוסון הודיע על פרישה הקבוצה מתנהלת באופן מביש ואפילו לא מצליחה לפטר מאמן בכבוד מינימלי. הטיימינג, התקשורת, העובדה שלא ניתנו לו כלים, כל זה כישלון של ההנהלה (שלא קיימת) שנפל על הכתפיים של מויס בתור מי שאמור להוביל את הקבוצה להצלחות.

פרשת וזמנך עבר, אך מה אם הבא אחריך?

הגלייזרים סמכו על פרגוסון בעיניים עצומות ובכך חרצו את גורלו של המאמן הבא לפני שהגיע. פרגוסון שלא דאג לייצר למויס קרקע להצלחה בזמן שהיה יכול, השאיר את הקבוצה בלי אדם שיעשה זאת אחריו ולכן בתור האדם החשוב והמבין ביותר בהנהלה הוא אחראי לכישלון הגדול ביותר במעבר לעידן בלעדיו.  לפרגוסון ניתן מעמד שגדול עליו, לא כי פרגוסון לא גדול מספיק, אלא כי הוא לא יוכל לדאוג לקבוצה כשהוא כבר לא האחראי בה.

התמונה  מדברת בעד עצמה: אין להם מושג

התמונה מדברת בעד עצמה: אין להם מושג

אז מה עושים עכשיו? לפני הכל, הגלייזרים צריכים להיזכר שהם לא מבינים בכדורגל ואפילו בניהול נטו הם לא הכי מוצלחים ולדאוג למנהל מקצועי ו/או למאמן שיקבל את הכלים להיות מנג’ר. לפני הכסף שיילקח מקופת המועדון לרכש ובזבוזים ולפני שמחתימים את כולם על חוזי עתק או מעיפים אותם בלי להביא מחליפים. להצלחה של המועדון, נדרשות תשובות ל-3 שאלות:

 1) מי ואיך ידאג למראה של העתיד?

 2) מי ידאג להווה ובכך יממש את העתיד?

 3) איך לא לחזור על טעויות העבר?

הגלייזרים צריכים לדאוג לאדם או האנשים שיענו על שלושת השאלות האלה כאשר הוא/הם יקבלו את מירב הכלים שלא מסתכמים ברכש. אני מאוד מקווה שדיוויד מויס יצא קורבן למהפכה שתבוא עלינו לטובה ותרים אותנו לגבהים חדשים ומאחל לו בהצלחה בהמשך דרכו. בסופו של דבר הוא לימד את המועדון שיעור חשוב.

פינת הסטטיסטיקה:

מבין השחקנים שפתחו בהרכב 10 פעמים לפחות, טום קלברלי הוא השחקן הכי מדויק עם 89.6% דיוק במסירות, חואן מאטה במקום השני עם 89.3%.

היום, ה-28.4 הוא היום בו הקבוצה ספגה הכי מעט שערים לאורך ההיסטוריה מבין כל ימי חודש אפריל (15 שערים ב-18 משחקים). הקבוצה שיחקה סך הכל 717 משחקים בחודש אפריל.

המשחק האחרון בתאריך הנ”ל היה שנה שעברה נגד ארסנל. המשחק שוחק באמרייטס והסתיים בתוצאה 1-1.

 

28.04.2014         תגים:     אלכס פרגוסוןדיוויד מויסכישלוןמשפחת גלייזרעידן חדששיעור חשוב