רק אליפות

הערב של ה-18 באפריל, 2001 היה ערב מוזר. קודם כל, זה היה ערב יום השואה, ועצם ההחלטה ללכת לראות משחק של יונייטד אצל חבר של אחי שהיה לו לווין (כי בכבלים המשחק לא שודר כמובן), ועוד נגד קבוצה גרמנית, כל אלו היה מספיקים להפוך את הערב הזה להזוי. אבל הוא גם היה מוזר כי יונייטד פשוט לא הייתה במגרש נגד יריבה שפעם (רק שנתיים קודם) היא הייתה איתה באותה רמה ואפילו ניצחה אותה. והוא גם היה מוזר כי 31 ימים לפני סוף העונה, למעשה עונת 2000/1 הסתיימה עבורנו.

בשבת הקודמת יונייטד סיימה כמה שבועות של המתנה למעידה של ארסנל כדי להבטיח את האליפות, כשהתותחנים הובסו 3-0 על-ידי מידלסברו ויונייטד ניצחה מאוחר יותר את קובנטרי 2-4 ועלתה ל-16 נקודות יתרון, חמישה משחקים לסיום העונה. בגביע כבר לא היינו מאז השטות של בארטז נגד די-קאניו ו-ווסט האם בינואר, וכעת הודחנו, די בבושת פנים, מליגת האלופות.

איך זה הרגיש? אני זוכר טוב מאד איך זה הרגיש באותו ערב, ובחודש שחלף מאז ועד סיום העונה (חודש שבו ההופעות של יונייטד היו כל-כך אנטי-קליימטיות, עד שלאחר המחזור האחרון פרגוסון איים שיתפטר מייד במקום בסיום העונה שלאחר מכן, כפי שהיה מתוכנן אז). זה הרגיש נחמד לזכות באליפות שלישית ברציפות. אבל אחרי שתי עונות שהאליפות היא כל מה שלקחנו, זה התחיל להרגיש לי לא מספיק. העובדה שאת האליפות השנייה הבטחנו במחזור 34 ואת השלישית, כאמור, במחזור 33, לא הוסיפה לתחושת ההערכה שלי להישג. “עוד אליפות”, זה כבר הרגיש כל כך מובן מאליו.

רק אליפות, 2001

עד היום אני זוכר את יום ראשון, 9 בדצמבר 2001, קצת פחות משמונה חודשים אחרי אותה הדחה קשה. יום קודם לכן הפסדנו לווסט האם 1-0 בבית (שער של דפו). זה היה הפסד שלישי ברציפות שלנו בפרמייר ליג, פעם ראשונה בהיסטוריה הקצרה של הליגה הזו, והיינו מרחק 11 נקודות ממקום ראשון, במקום התשיעי. תשיעי!! בדצמבר!! מחזור 16 – כמעט אמצע הליגה… אני לא חושב שאי-פעם, לפני או אחרי, ראיתי את יונייטד במקום כל כך נמוך בליגה בשלב כל כך מתקדם של העונה.

ישבתי בבית והכנסתי לוידאו את קלטת (כן כן, קלטת) האליפות של העונה הקודמת. אותה אליפות שלא הערכתי, שאמרתי “נו טוב” כשהבטחנו אותה, שהרגשתי שזה כבר לא מספיק. ראיתי בקלטת  את השחקנים מניפים את הגביע אחרי ההפסד לדרבי, ולא הבנתי – איך לא הערכתי את זה? מה לא הייתי נותן עכשיו כדי שיונייטד תהיה יותר קרובה לשם? עזבו אלופות, עזבו גביע, תנו לי רק את הפרמייר ליג שוב.

באותה עונה למדתי שיעור קשה, כשיונייטד סיימה מחוץ לשתי הראשונות בפעם הראשונה בפרמייר ליג. למדתי שלא משנה כמה קל זה נראה לזכות באליפות בליגה הזו, כשזה נלקח ממך זה כל כך כואב…

תזכרו את זה בפעם הבאה שאתם חושבים שבעונה מסוימת “רק לקחנו אליפות”.

18.04.2013         תגים:     israeli redsאליפותהערכהמנצ'סטר יונייטדמנצ'סטר יונייטד בישראל