לזכרם

בקרב אוהדי יונייטד נהוג לראות באסון מינכן כמשהו שקרה לקבוצה. מנצ’סטר יונייטד איבדה שמונה שחקנים, מנצ’סטר יונייטד כמעט נקברה יחד עם המטוס בשלג, מנצ’סטר יונייטד קמה מההריסות והפכה לקבוצה הגדולה באירופה, עם אופי של “לעולם לא נמות”.

בהקשר הזה, דאנקן אדוארדס למשל הוא סמל. סמל לכשרון הגדול, לתמימות של הקבוצה הצעירה, ללחימה – הוא הרי נלחם על חייו במשך כשבועיים לאחר ההתרסקות – למסירות, כי כידוע ברגעי ההכרה המועטים שלו הוא שאל על שעת המשחק שיונייטד הייתה אמורה לשחק בשבת שאחרי ההתרסקות. אלא שדאנקן אדוארדס הוא לא סמל, הוא היה אדם, בחור צעיר כבן 20 שטרם החל באמת לחיות את חייו וכבר הם נגמרו.

וזה צד האבל של מינכן, בראש ובראשונה. לא על קבוצה שהבטיחה כל כך הרבה, שנראה היה שהיא בדרך לכבוש את העולם, והיא נגדעה באיבה. ולא על הבלימה עליה הייתה תלויה מנצ’סטר יונייטד כאשר חבר המנהלים של הקבוצה גמר אומר להפסיק את פעילותה, ורק ג’ימי מרפי מנע את רוע הגזירה. אף אחד מאיתנו אמנם לא הכיר את הילדים שנהרגו על המסלול במינכן, הם היו עד כדי כך צעירים שלא מן הנמנע שהם טרם התוודעו לעצמם. אך על עצם העובדה הזו, על החיים שלא הגיעו לכדי מיצוי, עליהם ולכבודם מצוין היום הזה.

אבל מינכן הוא גם משהו אחר. לאחרונה, חוויתי אבדן קשה בחיי האישיים, כאשר בפעם הראשונה איבדתי אדם אשר היה קרוב אליי מאז שאני זוכר את עצמי. קשה להתמודד עם אבדן. עם החור שנפער בפנים, עם הריק שלא ניתן למלא. הדרך להמשיך הלאה מאבדן כזה, כך למדתי, היא לקחת את הזיכרונות ולקחת את מה שאותו אדם סימל, ובעזרת אלו למלא את החלל.

וזה הצד השני של מינכן. ראשית, ה”זיכרונות” שלנו מהבאזבי בייבס, כלומר מה שאנו יודעים עליהם, על הכשרון, התמימות, אהבת המשחק, פריצת הדרך. ושנית, הרוח שלהם. הרוח של בובי צ’ארלטון שאיבד את חבריו הקרובים ביותר ושם חולצה אדומה פחות מחודש מאוחר יותר, כי כך הם ימשיכו לחיות למעשה. ההתעקשות להמשיך הלאה ברוח הבאזבי בייבס, היא זו שהקנתה למועדון את האופי המיוחד שמיוחס לו בימינו – להמשיך הלאה מול כל תלאה שלא תבוא.

ולכן, מינכן הוא יום אבל כבד מאד, על שמונה ילדים שנגדעו בדמי ימיהם וחמישה עשר אנשי צוות, עובדי המועדון ועיתונאים. אך מינכן הוא גם היום שבו אותם חיים שנקטעו העניקו את הרוח שלהם למועדון הכדורגל מנצ’סטר יונייטד. ללא מינכן לא הייתה מנצ’סטר יונייטד כפי שהיא היום, ועל-כן אלו שנהרגו על המסלול במינכן ממשיכים למעשה לחיות דרך החולצות האדומות.

06.02.2013         תגים:     israeli redsאסון מינכןבאזבי בייבסמנצ'סטר יונייטדמנצ'סטר יונייטד בישראל