DW40

סוף סוף הגענו לנחלה.

עוד משוכה שעברנו בדמות WBA- משחק קליל של הקבוצה, שליטה ברוב חלקי המשחק ורשת נקייה שמלווה בשלוש נקודות חשובות.

אמנם לא איזשהי תצוגת תכלית מרהיבה אבל את הנקודות שצריך לאסוף אספנו בעוד שיטי ממשיכה להלחם בשיניים בעבור כל נקודה ונקודה במירוץ אחרינו.

20 משחקים במאזן פנומנאלי של 16 ניצחונות 3 הפסדים ותיקו אחד מובילים אותנו ל-18 מחזורים אחרונים עם 54 נקודות בקופה ובפער של למעלה מ-2 משחקים ללא חששות, 7 בראש.

בעונה שכזו, להערכתי 80 נקודות יספיקו להחזיר את הכתר לצד האדום והראוי של העיר מנצ’סטר.

 

מה עוד שאת משחקי המפתח ברובם כבר עברנו בחוץ (שיטי, צ’לסי וליברפול) כאשר 3 אצטדיונים קשים עוד לפנינו: האמירויות, וויט הארט ליין ו-WD ארנה שלא מאירים לנו יותר מידי פנים בשנים האחרונות והמשוכה הקרובה לא תהיה קלה בכלל.

אחת האשמות העיקריות (חוץ מהשדים האדומים עצמם) לאובדן תואר האליפות בשנה שעברה.

ההפסד 1-0 בעונה שעברה הוא זה שפתח את ההתמוטטות הטוטאלית שלנו בסיום העונה, דבר שהביא בסופו של דבר לאובדן האליפות בדקה ה-93…

אז הנה הגיע הזמן לנקום.

לנקום על ההפסד ההוא, לנקום על אובדן האליפות וחשוב מכך – לבטל את הנאחס שאופף אותנו באצטדיון הזה.

עוד משוכה שצריך לעבור בעונה המשוגעת הזו.

לשמור על פער 7 הנקודות (לפחות) ולקוות למעידה של השיטי במטרה לצאת לשנה החדשה מחויכים אפילו יותר.

קל זה לא יהיה אבל בעונה שבה אתה אוסף 3 נקודות באנפילד, 3 נקודות בסטאמפורד ברידג’, 3 נקודות באפאחד ארנה וחוזר לאינספור מהפכים במשחקים משוגעים – הכל אפשרי.

להמשיך להאמין שהחזרה של וידיץ’ תביא איתה את היציבות ההגנתית שכל כך אפיינה אותנו בשנים עברו ולחזור הביתה מהטיול בויגאן עם מלוא שלוש הנקודות, נקמה על הפרק!

נקווה שה1/1/13 יביא איתו בשורה טובה.

בכל זאת, לא בכל שנה שנת 2000 חוגגת בר מצווה (2013).

ההרכב שהייתי שמח לראות (מבלי להתחשב במצבת הפצועים / הנעדרים העדכנית ביותר):

דה-חאה, אברה, וידיץ’, אוונס, דה-סילבה, קאריק, פלטשר, קלברלי, קאגווה, ואן פרסי ו-צ’יצ’אריטו (במערך מאוזן של 4-2-1-1-2), מערך קצת משוגע אבל בעונה שהאגפים שלנו רחוקים מלהוכיח את עצמם בעוד החוד והקישור שומרים על איזון יחסי, צריך להאמין שתימצא במהרה הנוסחה לאיזון מושלם.

ייתכן כי הסר יעלה דווקא עם אגפים, נוסחה שעבדה על צ’לסי ועל שיטי אבל לא מועדפת עליי באיכות והיכולת הדלה של האגפים הבזיוניים שלנו.

בכל מקרה, 3 נקודות זה לא מחשבה גסה, נקמה ופסגה, מה שמניע את המנוע של יונייטד בצורה הטובה ביותר.

U-N-I-T-E-D

 

 

01.01.2013         תגים:     israeli redsman utdmanchestermanchester unitedreds on tourunitedאולד טראפורדאולד טרפורדאלכס פרגוסוןאנפילדארסנלואן פרסיויגאןיונייטדיזראלי רדסישראלי רדסמועדון האוהדיםמנ. יונייטדמנצ'סטרמנצ'סטר יונייטדמנצ'סטר יונייטד בישראלמשחק חוץפרמיירליג