החלטות, החלטות קשות.

החלטות קשות.
מנת חלקם של המאמנים הגדולים ביותר שהיו, ובעיקר שיהיו.
חיים שלמים עוצבו על ידי החלטות, מהניאנדרתל ועד האדם הנבון, ולכל החלטה משקל, ובעיקר תוצאה.

מנצ’סטר יונייטד בנקודת הזמן הנוכחית היא קבוצת כדורגל חסרת החלטה, ולכן, התוצאות.
אפשר לבקר את פרגוסון ואת הכדורגל ששוחק בשנים האחרונות, אבל הוא לקח החלטות קשות, ולכן, התוצאות.
כשרונאלדו הלך? פרגוסון החליט להביא את ולנסיה והחליט לחזור לשחק 4-4-2 מובהק. החלטה קשה.
כשהביא את ואן פרסי על חשבון (באופן תיאורתי כמובן) הקונספט שבנה כל הקיץ? החלטה קשה.
אבל ההחלטות האלה, שאיתן הלך באש ובמים הביאו לו תוצאות, כי בעיקר יצרו המשכיות חסרת פשרות, “אם לא
נוכל לעצב את המים, נמזוג אותם לכוס”.
ולבי יוצא אל מויס. הוא נכנס למקום מוחלט, בלי האיש שהחליט.

אבל גם את ההחלטות האלה אפשר לבקר.

מנצ’סטר יונייטד של שלוש השנים האחרונות נבנתה כך-
ניצור את הכוס סביב המים.
ניסיתם פעם ליצור כוס סביב מים? נכון, זה לא נראה טוב. ובסוף? אתה נשאר בלי הרבה מים, אם בכלל.

כוס מים

למה אני מתכוון-
התבנית הזאת שכל כך חסרה למנצ’סטר יונייטד הייתה קובעת חד משמעית מי ראוי לשחק ומי לא.
אם ברצוננו לשחק 4-4-2, של ווינגרים, משחק רחב ופתוח, ומשחק מאוד ישיר? מצוין, ולנסיה ויאנג בצדדים, קאריק
וקלברלי באמצע, רוני ו-ואן פרסי חלוצים. לא צריך לחפש יותר, מושלם.
אם אנחנו רוצים לשחק 4-5-1, יותר צר וטכני? מצוין, נאני וינוזאי בצדדים, קגאווה או רוני מאחורי ואן פרסי,
קאריק וקלברלי באמצע. לא צריך לחפש יותר, מושלם.
אבל בשביל התבנית הזאת צריך לעשות החלטות קשות. כי מישהו לא ישחק, למישהו התבנית לא תתאים, בין אם
זה קגאווה, יאנג, וולבק, צ’יצ’אריטו, ולנסיה, רוני או ואן פרסי. התבנית חשובה יותר מכל שחקן על המגרש, חד
משמעית.

בשלוש השנים האחרונות הכוסות נבנות סביב המים. זה הביא לנו אליפויות, גביעים, אבל באיזה מחיר? לטעמי,
גבוה. במחיר של קבוצה לא מאוזנת וחסרת נקודת בסיס. כשאין לך לאן לחזור, קשה מאוד ללכת.
הנוער והרזרבס משחקים 4-5-1, עם שלישיית שחקני קישור התקפי מאחורי החלוץ שנכנסים לאמצע ויוצרים משחק
צר וטכני יותר, ולכן שחקנים כמו לינגארד, ינוזאי, לארנל קול, טום לורנס ודמיטרי מיטשל, ובבוגרים? ינוזאי נאלץ
לשחק כווינגר, ללינגארד הגיוני שלא יהיה מקום כי כמו ינוזאי גם הוא לא ווינגר, וזו בעיה, מאוד, מאוד גדולה.

ולכאן נכנס מויס. ולמויס יש החלטות גדולות מאוד.
ללכת עם מה שלמראית עין עבד מצוין בשביל ההווה, או ליצור בכוח תבנית, גם על חשבון שחקנים ששיחקו שנים
במועדון? החלטות קריטיות עומדות בפני מויס. (ורק בעוד שנה וחצי נוכל לדעת באמת לאן השאלות שלי הלכו,
לשמיים או לפח.)

01.12.2013         תגים: