סיבוכים בניתוח

קשה. קשה לנסות לכתוב על יונייטד. למה ? כי אף אחד אל יודע כלום. ואני לא אומר את זה בקטע עילאי. אשכרה נראה שלאף אחד, אולי חוץ מואן חאל, אין מושג מה לעזאזל הולך בקבוצה. למה אני כולל גם את ואן חאל בחוסר הבהירות הזה ? כנראה בגלל שמויס גם טען שהוא יודע מה הוא עושה. לואן חאל אני מאמין יותר, והוא גם מוכיח את עצמו יותר. ועם זאת, 4 חודשים אחרי – אני עדיין מרגיש שאני לא יודע כלום.

גם הוא עדיין לא מבין מה קורה

גם הוא עדיין לא מבין מה קורה

לא זכורה לי סיטואציה דומה בטופ של הכדורגל. מגיע מאמן, ופשוט משנה הכל. ה-כ-ל. בהתחלה אתה חושב שאתה יודע בדיוק מה קורה, כולנו צופים במשחקים, קוראים חדשות, משחקים פיפא/מנג’ר והמשוואה בבסיסה היא פשוטה – או שתחליט על מערך ותבנה סגל טוב שיתאים למערך הזה, או שתראה איזה סגל יש לך ותחליט על מערך דומה בהתאם. ועם השנים, אנו רואים שהקבוצות/מאמנים הולכים על אחת משתי הפילוסופיות. במקרה שלנו, פרגי דבר בראשונה (4-4-2) וגם אם שינה בהמשך את המערך, זה היה בעיקר מודיפיקציה של מה שכבר היה לו (4-4-1-1 או 4-2-3-1). ואן חאל לעומת זאת, משנה את הכללים האלה שאנו כל כך רגילים אליהם. מצד אחד הוא מגיע ומדבר על כך שהוא אוהב לשחק 4-3-3 ותמיד משחק ככה בכל הקבוצות. מצד שני, במונדיאל הוא שינה את השיטה הזאת ל3-5-2 והצליחה איתה מאוד, וכך גם נראתה יונייטד במשחקי ההכנה ובמחזורים הראשונים של הליגה.עוברים מספר מחזורים והמערך משתנה ל4-3-2-1. כאשר למרות שהוא אמר שהוא אוהב קיצוניים ברמה גבוהה “כמו די מריה”, בפועל המערך הנוכחי מספק עבודת אגף בעיקר מהמגנים ומעט מהקישור הצדדי (די מריה והררה). בכך בעצם הוא גם מבטל את המקום של יאנוזאי שהיה מדהים עונה שעברה ונדחק לחלוטין לספסל, בעיקר כי אף עמדה אינה תואמת את היכולות שלו. ואן חאל גם אמר שיש יותר מדי מספרי 10 ושהוא עבר לשחק עם 2 חלוצים כדי שגם רוני וגם מאטה יוכלו לשחק יחדיו. עוברים מספר ימים וחותם פלקאו מה שמוריד לספסל או את ואן פרסי או את מאטה (רוני באנקר בהרכב). 

הקבוצה עדיין פצועה

הקבוצה עדיין פצועה

כמו כן, יונייטד שוברת שיאי פציעות והרחקות מתחילת העונה. רפאל, קאריק, פלאיני ושאו התחילו פצועים. רוחו חיכה לאישור עבודה. ולנסיה, ג’ונס, אוונס, סמולינג, יאנג, ואן פרסי כבר הספיקו להיפצע. רוני ובלאקט הורחקו. מעל כ-ל זה, ואן חאל מצפה מהשחקנים לשחק שונה, לחשוב שונה בזמן המשחק, לבצע החלטות אחרות ולשנות את כל אופי המשחק שהם היו רגילים אליו כאם זה לא תורם לתחושת הבלאגן, אין לי מושג מה כן.

מחזור אחרון פלאיני ויאנג חזרו ועלו כמחליפים, רפאל, ג’ונס, רוחו ושאו שיחקו יחדיו במה שנראה כמו ההגנה החזקה ביותר, קאריק חזר מהפציעה ואולי אפילו יעלה במשחק הקרוב (מול צ’לסי), רוני חוזר משחק הבא (מול סיטי), ובתקווה שפלקאו שחרר את הנצרה סוף סוף ובדרך לעוד הרבה שערים. בנוסף, די מריה, בלינד והררה מנהלים את המשחק בצורה מרשימה (ועוד יש הרבה לאן לעלות).  אז מה הנקודה בעצם ? הנקודה היא שלא רק שאנחנו מבולבלים ומתקשים לעקוב, אני די בטוח שגם לואן חאל לא קל. כמות השינויים בסגל כל כך דרסטית, שלא מפתיע שהסגל מתקשה לקבל צורה ברורה. שחקנים לא יכולים לרוץ יחדיו ולהתאים את עצמם זה לזה כשכל מחזור ישנו שינוי חדש בהרכב. אין לי ספק שאחרי חלון העברות בינואר אנו נבין בצורה טובה יותר לאן פניה של יונייטד מועדות (פלאיני, יאנג, סמולינג ואוונס עדיין מעלים חרדה בקרב האוהדים). נבין מה יהיה אז, אחרי חצי שנה תחת ואן חאל, חסר לדעתו בקבוצה על מנת שהיא תוכל להתמודד עם הטופ של הליגה.

הפעם המספרים לא רעים

הפעם המספרים לא רעים

ובכל זאת, בואו לא נשכח – מצבינו לא רע בכלל. כדורגל הוא במידה רבה מאוד ספורט של מומנטום. קבוצה לא טובה כנראה לא תשחק טוב כל העונה, וקבוצה טובה תשמור על מקומה בטופ מספטמבר עד מאי. אם ניזכר בעונה שעברה, אמנם היא הייתה מזעזעת, יונייטד הייתה במצב זהה כל העונה. מהמחזור השישי, יונייטד הייתה בין מקום 9 ל6. נכון לכתיבת שורות אלה, יונייטד במקום השישי ונמצאית בכושר לא רע. יש משחקים קשים בפתח אך המצב טוב וקבוצות כמו סאות’האמפטון ווואסטהאם שהיו מצויינות מתחילת העונה ונמצאות מעלינו בטבלה, כנראה לא יחזיקו שם הרבה זמן. ליברפול בכושר חלש וגם כן סובלת מפציעות וחוסר סדר, ארסנל אברטון וטוטנהאם נמצאות מתחתינו. הליגה מתחזקת ועל מנת לעמוד בקצב יונייטד לא רק צריכה לחזור להיות מה שהיא הייתה, היא צריכה להיות יותר מזה. יש בי תחשה שואן חאל עדיין אינו סגור על איך יונייטד תתממש תחת החזון שלו, ועל כן אני צופה עוד שינויים רבים. מה שאני כן צופה כרגע, זה שברגע שזה יקרה – “אליפות” לא תהיה מילה גסה.

בדיוק מה שחסר לנו - פרשת שחיתות

בדיוק מה שחסר לנו – פרשת שחיתות

25.10.2014         תגים:     אשלי יאנגואן חאלמנצ'סטרמנצ'סטר יונייטדפלאיניפרמיירליגרוני