Bring on the Blues!!

 

1) אז עברנו עוד משוכה בדרך אל התואר ה-20 והנכסף.

קשה או מלחיץ זה בטוח לא היה וכמה טוב שיש את היפני שיעשה שלושער ראשון במדים של השדים (האדומים).

משחק על מי מנוחות שהתנהל רובו ככולו במרכז השדה אבל יש ימים שהכל הולך לך, פשוט כל כדור רוחב או מסירה טובה הגיעה לרגל של היפני וזה בשלוש סיומות נינוחות ונפלאות שם את שלושת הכדורים ברשת, כשלקראת סיום המשחק רוני קינח את הרביעי, עוד משוכה בדרך לתואר אליפות ראשון של ואן פרסי באנגליה והקבוצה שומרת על 12+ בפסגה, אין טוב מזה.

4 0

2) על המשחק הבא כבר דיברו רבות ורעות.

במתכוון לא אדבר מילה או חצי מילה על רוני בנושא הזה שכן נושא מקצועי / בריאותי איננו מענייני והחלטת הסר מקובלת תמיד.

משחק טקטי נהדר שלנו בפריסה אדירה על כר הדשא מה שהביא את דה-חאה לחוסר מעש במשך 55 דקות של כדורגל.

את היתרון הטקטי והאיכותי במשחק הזה גם ניצלנו אחרי פעולת התמדה נהדרת של נאני שהביא את הכדור אל הרגל של ראמוס (לא לפני שהכדור מוסט קלות מהרגל של דני וולבק) ומשם הדרך אל הרשת סוגה בשושנים, 1-0 צודק לשדים האדומים.

ואז הגיע האיש בכחול (תכלת), ומחליט שהמעטפה של יונייטד לא מספיק או כבדה או מאידך שהרצונות של אופ”א גדולים יותר ושולח את נאני למקלחת מוקדמת.

Red

אני מתקשה להבין על מה הכרטיס האדמדם וסתם מתוך יצר של סקרנות גם בדקתי עם חבריי (האחד אוהד ברצלונה, השני אוהד מכבי חיפה, השלישי אוהד מכבי תל אביב, הרביעי אוהד הפועל תל אביב וכן הלאה וכן הלאה, החיפוש היה בתכוון אחר אוהדים שאינם אוהדי ריאל או יונייטד כי את הדעות של אלו אני מכיר – מי שאוהד יונייטד אומר בודאות לא אדום ומי שאוהד את ריאל או שונא את יונייטד או שהוא סתם חושב שהוא מבין יותר מ-98% מאנשי הכדורגל יאמר בודאות שזה אדום צודק ושזו הייתה כניסה מסוכנת ובלה בלה בלה, ואני בלב שלם אומר שאין ליגת כדורגל בעולם (חוץ מהליגה הספרדית) שעל הדבר כזה מקבלים יותר מצהוב, לא משנה התקנות החדשות ולא נעליים, זה לא אדום – נקודה.) כולם בתמימות דעים ובאחידות בתשובה אמרו – השופט דפק אתכם אתמול, פשוט הרס את המשחק, ואלו אנשים שאין להם קשר ליונייטד או לריאל וביקשתי את דעתם האובייקטיבית שכן אני מנסה תמיד להשאר כזה.

אם אלכס פרגוסון רק היה מריח את האדום הזה מתקרב לא הייתה לשופט שניה אחת מיותרת לנשום בזמן שארבלואה ונאני היו על הקרקע, אבל – זה הכדורגל ולצערי פעם אחת זה לטובתך ופעם אחת לרעתך רק חבל שאנחנו נדפקנו במשחק בעל חשיבות שכזו, מה שכן – לשופט היו ביצים של שור להוציא אדום על דבר כזה במשחק כזה באולד טראפורד, ביצים של שור.

אבל עדיין, היינו ביתרון של 1-0 בבית, אמנם ב-10 שחקנים מול קבוצה טובה שכללה גם את השופט, אבל כאן היה צריך להכנס השכל הישר של פרגי ולשנות מיידית את המערך במטרה לאזן יותר את האמצע ולא לחשוב על התקפה בכלל, אך לצערי, עוד לפני שהסר הספיק לנשום או לחשוב בא ה1-1 ודקתיים מאוחר יותר בא גם ה1-2 שהרג את המשחק טוטאלית לא פחות מהאדום של השופט.

Ronaldo

ומה כבר ביקשנו ממנו?

קיבלנו אותו יפה, אמרנו שאנחנו מתגעגעים ושאנחנו רוצים אותו בחזרה ורק בקשה אחת פשוטה וקטנה הייתה – אל תכבוש הלילה.

את הפורטוגלי כמובן שזה לא עניין ודקתיים אחרי שמודריץ’ הרשית שער נדיר ביכולת הביצוע (אין מילים אחרות, שער מושלם) הגיע כדור רוחב שהתגלגל והתגלגל והתגלגל ואז פגש אותו, מי אם לא, רונאלדו כדי לעשות 1-2 הבחור קם, לא חגג, ועשה תנועות של עשיית עוגות עם הידיים, נראה כמי שמתנצל.

מהבור הזה היה קשה מאוד לחזור אבל אני לא יכול להגיד שלא הגענו להזדמנויות, אם נוסיף לזה את השופט שלא שרק לכדור עונשין לטובתנו ועוד יום מצויין של השוער של ריאל שפשוט היה בלתי חדיר חוץ מאותה הברקה של ראמוס, הרי שקיבלנו את הנוסחה להדחה, בלתי אפשרי לשחק 12 מול 10 גם אם זה תאטרון החלומות.

ערב שהתחיל נפלא ופשוט נרגם נרמס ונהרס על ידי שופט אחד שחשב שראה את מה שלא היה.

עצוב, כואב ומקומם אבל נצפה נקווה ונייחל לליגת האלופות בשנה הבאה שכן ליגת אלופות בלי יונייטד איננה ליגה…

1 2

3) ועכשיו, נשאר לנו תמיד להתבונן על מה שנותר, וזה די הרבה.

נשאר לנו להמשיך להלחם על תואר האליפות – מלחמה די מוכרעתעם אופציה לחלום על דאבל.

בשביל להמשיך את החלום צריך לעבור שוב קבוצת פריימרליג (אלא מה?), הפעם צ’לסי באה להתארח באולד טראפורד ובציפייה שהתוצאה תהיה זהה לזו בכל המפגשים האחרונים בה הקבוצה אירחה קבוצת פריימרליג בגביע באולד טראפורד, ניצחון!

כבר השכלנו לעבור השנה את ווסטהאם, פולהאם, רדינג וב”ה גם צ’לסי תחווה את נחת זרועה של הקבוצה הטובה באנגליה ובדרך אל השלב הבא ולסימון עוד V על קבוצת פריימרליג בגביע, כל שנשאר זה לחלום – דאבל!!!

ההרכב שהייתי שמח לראות (מבלי להתחשב במצבת השחקנים / הנעדרים העדכנית ביותר):

דה-חאה, בוטנר, וידיץ’, אוונס, דה-סילבה, קאריק, קלברלי, קאגווה, רוני, ואן-פרסי ו-צ’יצ’אריטו (במערך התקפי של 4-2-1-1-2, בלי כנפיים עם אמצע חזק ומהיר ובעיקר עם חוד נהדר, למרות שאני די בטוח שהסר יעדיף לעלות עם כנפיים מהירות וחזקות מה שהביא לו השנה את הנצחונות ב-ליברפול, סיטי, וצ’לסי ואולי סוס מנצח לא מחליפים).

אז יאללה, אחרי היעדרות של שנה הגיע הזמן לחזור למעמד חצי גמר הגביע ולוומבלי ואולי לנקום את ההפסד ד’אז לשיטי בדיוק במעמד הזה, למרות שהייתי מעדיף כמובן את ויגאן או מילוול/בלקבורן אבל עד כמה שאני מכיר את ההגרלות של הFA CUP כמעט ודאי שתהיה זו סיטי או ויגאן נגדנו (שכן מדובר בקבוצות פריימרליג ולמה שנקבל הגרלה נוחה??)

אבל כמובן שעוד הרבה מים + 90 דקות מול צ’לסי צריכים לעבור בנהר כדי שזה יהיה כאב הראש הנוסף שלנו.

אז תביאו את הכחולים כדי שנראה לFA שההגרלות שלהם לא מזיזות לנו את קצות האצבעות, WE ARE MAN. UNITED – WE’LL DO WHAT WE WANT!

U-N-I-T-E-D

 

09.03.2013         תגים:     israeli redsman utdmanchestermanchester unitedunitedאולד טרפורדאלכס פרגוסוןואן פרסיווסט ברומיץ'יונייטדיזראלי רדסישראלי רדסמפגשפרמיירליגרוני