תותח בשנקל

כיאה לכתיבה שלי, הכתיבה תכלול עבר ועתיד.

אסקור סך הכל שלושה משחקים, שניים שעברו עלינו לטובה יותר ולטובה פחות ועוד אחד שיבוא עלינו לטובה מחר.

ולענייננו:

1) אחרי 10 שנים ואין ספור פעמים שנדפקנו בסטאמפורד ברידג’ אפשר להגיד, ניצחנו שם בליגה ועוד בעזרת טעויות שיפוט.

אין מתוק מזה.

הקבוצה, שנכנסה למשחק כמו למשחק מול ניוקאסל פשוט עשתה הכל כמו שצריך, והכל היה בול פגיעה.

2 תנועות נהדרות של ואן-פרסי שידוע בהיותו חלוץ מטרה עם תנועה נהדרת והתמצאות פנומנאלית ברחבה עושה את 2 השערים בעזרה חשובה של שחקנים מהאגף הימני.

בשער הראשון, ואן-פרסי מתחיל את התנועה, מאט טיפה וכשהוא בורח למגן הוא ממשיך את התנועה לפינה הקרובה, מדביק את הכדור לעמוד אבל גבו האדיב של דוד לואיז באה לעזרתנו.

בשער השני, ואן פרסי שוב מתחיל תנועה לכיוון הפינה הקרובה, מאט שוב פעם רק שהפעם כשהוא בורח מהשחקן הגנה הוא עושה 2-3 צעדים חזרה אחורה בדיוק למקום אליו הגיע הכדור המצויין של ולנסיה בכדור רוחב בול למטרה, ואן-פרסי שם, ואן-פרסי 2-0 נהדר.

בשלב הזה, כיאה למנ. יונייטד, הורדנו רגל מהגז, הלכנו אחורה והבאנו על עצמנו את הלחץ, לחץ שהלך והתעצם ככל שנקפו הדקות ודוד דה-חאה ביום פשוט נפלא שמר אותנו חזק במשחק וביתרון בכל שלב ושלב.

שער לפני הירידה להפסקה מבעיטה מדוויקת וחכמה של מאטה מכדור חופשי שנבע מטעות מטופשת אבל מתקבלת על הדעת של רוני רק מעודד עוד יותר את צ’לסי שמגיעה להזדמנות לשיוויון עוד לפני הירידה להפסקה, אבל דה-חאה כבר אמרתי.

עד הדקה ה-60 היה חצי מגרש להשכרה, כאשר צ’לסי פשוט שלטה בכל אזור בכר הדשא וגם השיגה את השיוויון מהגנה מאוד רפויה שלנו עם טעות טפשית של אוונס שנתן לכדור לצאת ובפועל נתן לצ’לסי הזדמנות להשוות את התוצאה, וכך היה.

היוצרות התהפכו בדיוק שהיה נראה שזה בדרך למהפך משוגע.

רובין ואן-פרסי שומר על הכדור עם הגוף ועושה סיבוב נפלא שנותן לו מרחב לנוע ובדיוק למרחב הזה נכנס אשלי יאנג בתנועה אלכסונית פשוטה אך מבריקה , מקבל כדור מההולנדי והדבר מעמיד אותו עם הפנים אל השער, איבנוביץ’ עושה את מה שהיה חייב לעשות, מונע מצב ודאי לכיבוש שער והולך למקלחת מוקדמת.

לא הספקנו למחוק את החיוך מההרחקה הזו ובא קלטנברג בהחלטה מהתחת אבל מי אני שאתלונן, שולף צהוב שני לטורס, 6 דקות אחרי האדום הראשון, על התחזות שלא הייתה ושולח אותו לסבן לאיבנוביץ’ את הגב…

מהרגע הזה, באופן טבעי צ’לסי כרעה תחת הלחץ והיה ברור לכל שהשער יגיע וזה רק עניין של זמן.

כדור עומק נהדר של קאריק לואן-פרסי שמכיר את המשבצת הזו כל כך טוב, כדור בסיבוב לפינה הקצרה, הצלה נהדרת של צ’אך שהודף את הכדור שמתגלגל לאיטו לעבר השער, בסופו של דבר נתקע בעמוד, צ’אך מרחיק ברגל בדיוק אל דה-סילבה, השני שולח את הכדור למרכז הרחבה שם צ’יצ’אריטו כהרגלו מחנה בנבדל אבל התנועה שלו אחורה לעבר הכדור כנראה בלבלה את הקוון ואת מי זה מעניין, הכדור ברשת ואנחנו ב2-3 נהדר בלונדון ובדרך לניצחון שם אחרי 10 שנים.

עד הסיום לא היו עוד איזשהן התפתחויות וסר פרגוסון שעלה במערך מאוד אמיץ במשחק כזה, שכן אני אישית חשבתי שיש לעבות את המרכז שדה,  יצא נשכר ועם מלוא שלוש הנקודות.

2) חוזרים לאזור הפשע.

במשחק נוסף, הפעם במסגרת הסיבוב הרביעי של גביע הליגה שוב פגשנו את אותה צ’לסי שוב באותו אזור פשע בלונדון, אותה צ’לסי שדי שדדנו שלושה ימים לפני.

משחק יציב וטוב של הקבוצה שלנו לשם שינוי הוביל אותנו ל-3 יתרונות במהלך המשחק.

שלוש פעמים צ’לסי הצליחה לחזור, מטעויות של צעירות וחוסר ניסיון במרכז ההגנה מה שהוביל אותנו להארכה.

המשחק היה פתוח ושווה כמעט לכל אורכו, כאשר הדבר שהטה את הכף בהארכה הוא הבישול של מייקל קין לרמירז בדרך ל3-4.

במתפרצת נוספת צ’לסי הפכה את זה ב3-5.

ובדקה ה-120 ראיין גיגס הצעיר, דייק מהנקודה הלבנה כדי להביא אותנו לתוצאת הסיום, 4-5 הזוי במשחק די משעמם למען ההגינות.

משחק נהדר עם 3 בישולים לאנדרסון בציפיה שיהיה האנדו שכולם ציפו ממנו שיהיה, ולא איזה זמר מלווה עם תחת ענק בכנסיה של יום ראשון.

3) תותח מים.

ארסנל חוזרת למקום הפשע בו נאנסה באכזריות 2-8 מולנו.

הפעם בלי מכונת השערים שהייתה שייכת להם והיום שייכת לנו.

הקבוצה שלהם נראית בלויה ואם תוצאה כזו תחזור על עצמה אין צל ספק שהפעם ואן-פרסי יהיה בצד החוגג ולא בצד הנאנס.

מכונת השערים ההולדנית, באם יכבוש כנראה לא יחגוג, אבל זה יהיה כל כך אופייני לארסנל להפסיד מחר ולקבל שלושער מהחלוץ שלהם לשעבר.

האופי הלוזרי שדבק בהם במרוצת השנים כנראה נבע מאיזשהי סיבה…

בכנות, אני לא רואה איך ארסנל יכולה לייצר איזשהי הרתעה מחר אבל כבר היו דברים מעולם וכבר הבנו שבשנתיים האחרונות ההרתעה של אולד טראפורד היא כבר לא זה מה שזה.

לנצח את ארסנל, לעלות זמנית ואולי גם סופית למחזור הזה אל המקום הראשון ולהבהיר שוב, שבאולד טראפורד לא לוקחים נקודות ויתרה מכך להבהיר לכל מי ששכח ש-אנחנו מנ. יונייטד ואנו נעשה מה שאנחנו רוצים!

ההרכב שהייתי שמח לראות מחר (מבלי להתחשב במצבת הפצועים / הנעדרים העדכנית ביותר):

דה-חאה, אברה, פרדיננד, אוונס, דה-סילבה, קאריק,  קלברלי, ולנסיה, רוני, ואן-פרסי ו-צ’יצ’אריטו (במערך של 4-2-2-2 עם קלברלי שמוסט מעט לאגף).

אז ברור ששלוש נקודות זו המטרה וקדימה להסתער על המקום הראשון השייך לנו.

U-N-I-T-E-D

 

02.11.2012         תגים:     israeli redsUNITED ARSENALארסנליונייטדיונייטד ארסנליזראלי רדסישראלי רדסמנ. יונייטדמנצ'סטר יונייטדמנצ'סטר יונייטד בישראל