שבו בנים לגבולם (ולכתיבתם)

אתחיל את הכתיבה בבקשת סליחה מחילה וכפרה מכך שנעלמתי זמן מה מהכתיבה (סיבות אישיות) וכמובן באם פגעתי במישהו ממועדון האוהדים הנפלא הזה של מנ. יונייטד בישראל או בכל אדם באשר הוא, במזיד או בתמימות דעים, במתכוון או לא במתכוון – אז מחילה!

ועכשיו, לדבר היחיד שבאמת מעניין ולא סתם בלה בלה בלה כמו למעלה, מנ. יונייטד!

אסכם קצרה את המשחקים מהם נעדרתי בכתיבתי:

יונייטד – ויגאן 0:4 – מחצית ראשונה מאוד פושרת שלנו, מחצית שניה שהייתה קצת יותר חמימה ויעילה אבל לא באמת משחק שהשקעתי בו יותר מידי צפייה או מחשבות (מאותן סיבות אישיות שהוזכרו לעיל)

יונייטד – גאלאטאסאראי 0:1 – הנה הגיע לו מופע האימים הראשון (ולצערי גם לא האחרון) לעונה הזו.

שער מהיר ו-0 כדורגל לאחר מכן גרמו להמון התקפות לב ולי זה הרגיש כמו שנה שעברה במשחקי הבית עם בנפיקה ובאזל רק שהפעם באופן מעט שונה משני המשחקים שהוזכרו מהעונה שעברה – לקחנו 3 נקודות.

ליברפול – יונייטד 2:1 – שוד לאור יום והצגת שיפוט מאוד מפוקפקת של השופט ששרק ל-פנדל?? והביא אותנו לכדי הזדמנות פז לעקוץ באנפילד אחרי 5 שנים, ואן-פרסי בפנדל סביר (אך יעיל מאוד אחרי 3 החמצות רצופות שלנו מהנקודה הלבנה…) שם את הכדור בדיוק איפה שכל אוהד יונייטד רצה לראות אותו – ברשת, אבל בכנות השער הזה כולו רצון תעוזה ומהירות של ולנסיה שעשה עבודה נפלאה עד הרחבה ובנפילה עצמה שהייתה מאוד מרשימה (למרות שהיה יכול לסיים את זה ברשת הרבה לפני).

בין לבין ליברפול די עשתה בנו כרצונם, וגם אחרי ההרחקה של שלבי הטיפש (אדום שבעיניי אין עליו עוררין) היא המשיכה לעשות בנו כרצונם וקיבלה שכר בדמות השער של ג’רארד (שאיכשהו תמיד חוזר לשחק במשחקים נגד יונייטד ובדרך גם כובש, שיחנוק אותו השד…) ואז – שער העונה עד כה לטעמי, מהלך אחד טוב של יונייטד, הביא ל4 פסים רצופים והורדת כדור נפלאה של קגוואה כשבקצה השני שלה עמד דה-סילבה עם בעיטת בננה מופלאה שאפילו מוטל’ה שפיגלר היה מתגאה בה ואריק איינשטיין ושלום חנוך שקלו לבצע את השיר שוב בשבילו, שם את הכדור בחיבורים הרחוקים בכדור פשוט נהדר.

אין מתוק מניצחון מפוקפק באנפילד אחרי 5 שנים של יובש.

כמו שכתב חברי פליקס טמסוט בבלוג הנפלא שלו ואין לי דרך טובה יותר לנסח את זה, “לא צודק, לא אכפת. זו דרך העולם”

ובדיוק בנושא הזה נשאלתי על ידי אחד האוהדים בפאב לכשהשופט שרק לפנדל, אם אני מעדיף ניצחון מפוקפק או תיקו צודק – התשובה שלי הייתה ברורה: “השופט שרק, הכדור על הנקודה הלבנה, רק שואן-פרסי ישים את הכדור ברשת, ממש מעניין את הת** אם זה מפוקפק או לא”, וזה בדיוק מה שקרה והיום זה עוד פחות מעניין שזה היה מפוקפק, זה היה – וטוב שכך!

יונייטד – ניוקאסל 1:2 – משחק מאוד פושר שלנו עם המון צעירים ששותפו שבנס גם לא הסתיים אחרת עם 2 מצבים מאוד נוחים של סיסה, אבל במשחק שאנדרסון כובש שער נפלא וביום שבו קלברלי כובש (נקודה!) אז אין סיכוי שלא נזכה בניצחון ובכרטיס לסיבוב הבא, נגד צ’לסי בלונדון.

ואחרי שהשלמתי חובות עבר, הגיע הזמן להשאירו שם ולהתמקד בעתיד.

משחק לא פשוט אורב לנו מעבר לפינה, מול התרנגולים מלונדון שהתחילו את העונה חלש אבל נמצאים במגמת התקדמות.

משחק שהוא אף לא פשוט אבל במשחק בית שכזה, חייבים ניצחון ולהשאר בצמרת הגבוהה, ואם אפשר גם לטפס למקום הראשון – הרי זה מבורך.

והנה מגיע לו עוד סופ”ש רווי כדורגל כשבמרכזו יפגשו היונייטד וטוטנהאם באולד טראפורד מחר (שבת) בשעה 18:30 (שעון ישראל), תזהרו לא להגיע ל’דאבלין’ הרצליה למפגש מחר!

אין כמו שבת שטופת שמש, מלאה ב:אדומים בירות שירה וב”ה ניצחון.

אז אל תתביישו ותגיעו לעודד (לא העמלק, 205 זה רק רכב י’אח!).

ההרכב שהייתי שמח לראות מחר (מבלי להתחשב במצבת הפצועים / הנעדרים העדכנית ביותר):

דה-חאה, באטנר, פרדיננד, אוונס, דה-סילבה, קאריק, סקולס, קגאווה, רוני, ואן-פרסי ו-צ’יצ’אריטו (אני ממשיך להאמין בו)

U-N-I-T-E-D

28.09.2012         תגים:     יונייטדיונייטד - טוטנהאםליגה אנגליתמנ. יונייטדמנצ'סטרמנצ'סטר יונייטדרוני