היום לפני – 13.09.2006

כשרק עברתי לגור בירושלים בסתיו 2005 עבדתי כמאבטח לילה באזור תעשיה בעיר. היו לי שתי משמרות שבועיות קבועות – ראשון אחה”צ ושלישי בלילה. העניין הוא שביום רביעי היו לי שיעורים החל מ-10 בבוקר ועד הערב, וכך יצא שבדרך כלל הייתי מגיע לחדר במעונות וקורס לשינה עמוקה. כך קרה גם בערב ה-7 בדצמבר, 2005. יונייטד שיחקה בליגת האלופות נגד בנפיקה על העלייה. ולמרות שלב בתים מאכזב בו יונייטד כבשה רק 2 שערים בחמישה משחקים, לא היה לי ספק שנעלה, ולכן הרשיתי לעצמי ללכת לישון.

כשהתעוררתי בבוקר, קמתי לעידן חדש, בלי הגזמה. עידן בו שום דבר שנוגע לקבוצה שלי כבר לא בטוח, עידן בו נראה היה שאנחנו מתדרדרים במורד תהום שאין לדעת את עומקה.

רונאלדו, סקולז וסילבסטרה אחרי ההפסד בליסבון ב-2005

אלא שבדיעבד, זו הייתה נקודת השפל. במחצית השנייה של עונת 2005/6 יונייטד אפילו הצליחה לדגדג קצת את צ’לסי וסיימה שנייה לראשונה אחרי שנתיים של מקום שלישי. ואמנם בקיץ הרוד הגדול עזב את הקבוצה, ורונאלדו ורוני עשו שמח בגרמניה, אבל יונייטד פתחה את עונת 06/07 מצויין, עם חמישייה במחזור הראשון ועוד שלושה נצחונות רצופים. ואז חזרה ליגת האלופות.

כשהסתובבתי במרכז ירושלים בערב ה-13 בספטמבר 2006 בחיפוש אחר פאב שיראה את המשחק של יונייטד נגד סלטיק (בסופו של דבר הסתפקתי בבורגר’ס בר), חשבתי ביני לבין עצמי מה המטרה של יונייטד העונה במפעל מבחינתי. לא הייתי צריך לחשוב הרבה בשביל להגיע למסקנה שאסתפק בהתקדמות משלב הבתים. יונייטד לא הופיעה ברבע הגמר מאז 2003, וזה היה נהדר אם היינו יכולים לעשות את זה באותה עונה, אבל רק שנתקדם מהבית, כל דבר מעבר יהיה בונוס.

כבר באותו ערב באולד טראפורד יונייטד נתנה אינדיקציה לעונה האירופית שעמדה בפתח. סלטיק עלתה ליתרון, יונייטד הפכה את התוצאה, רק בשביל שסלטיק (בבעיטה חופשית נפלאה של נקאמורה) תשווה. 2-2 בהפסקה. מוקדם במחצית השנייה סולשיאר כבש את מה שיתברר כשער הניצחון. יונייטד לא רק השיגה 3 נקודות ראשונות וכבשה כבר במשחק הראשון את סך השערים שכבשה בכל ששת משחקי שלב הבתים בעונה הקודמת, היא גם שיחקה כדורגל טוב, סוחף, שמח. השמחה הזו, שהייתה כל כך נעדרת וחסרה מהמשחק של יונייטד במשך כעונה וחצי עד דצמבר 2005, פתאום חזרה. וזה היה מחזה נהדר לראות.

בשבוע הבא יונייטד פותחת שוב קמפיין אחרי הדחה בשלב הבתים. ושוב, למרות הבית הקל על הנייר, המטרה הראשונית חייבת להיות העפלה. אחר כך הכל כבר תלוי בהגרלה. ב-2006/7 יונייטד הייתה מרחק 2-3 פציעות בהגנה ותשישות של סגל צר מאד מעונה ארוכה ומפרכת, מהעפלה לגמר אלופות ראשון מאז 99. עם הגרלה טובה, שימוש נכון בסגל וקצת מזל עם פציעות בחלק החשוב של העונה, מי יודע לאן נוכל להגיע העונה.

אולד טראפורד בפוזה מוכרת. שבוע הבא זה חוזר

13.09.2012         תגים:     יונייטדיזראלי רדסליגת אלופותליסבוןמנצ'סטר יונייטד