גלייזרים – חלק ג’: העלילה מסתבכת

מהיום בו רכשו הגלייזרים את מנצ’סטר יונייטד ב-2005, בעזרת 600 מליון פאונד של חוב, הם השקיעו את מירב מאמציהם להיות כל הזמן צעד אחד לפני בעלי החוב שלהם. הם ניסו שלל תרגילים פיננסיים, מעסקת המימון מחדש ב-2006, דרך לקיחת הלוואות מסוגים שונים ממקורות מימון שונים ולהנפקת האג”ח בינואר 2010. אלא שבקיץ 2010, נראה היה שהם נתפסו.

המרכיב היקר ביותר בחוב שלקחו הגלייזרים כדי לרכוש את יונייטד היו הלוואות ה-PIK שהוזכרו בפוסט הקודם. הלוואות אלו נשאו אמות מידה פיננסיות בהסכם ההלוואה, אשר נגעו ליחס בין הרווח הנקי לחוב נטו כפי שנרשמו בדוחות הכספיים של רד פוטבול (חוב נטו הוא סך החוב בניכוי יתרות המזומנים של המועדון). אלא שבין תשלומי הריבית הכבדים ואי פרעון החוב (מהסיבה הפשוטה שלא הגיע מועד הפרעון וליונייטד לא היה כסף לבצע פרעון מוקדם), המרווח של יונייטד ביחס הזה הלך והצטמצם. במסגרת הנפקת האג”ח בינואר 2010, יונייטד רשמה הפסדים כבדים שנבעו משערי חליפין בין הדולר (המטבע בו היה נקוב החוב של יונייטד) לבין הפאונד (בו מוצגים דוחותיה הכספיים). עובדה זו, יחד עם תשלומי הריבית הכבדים, גרמה ליונייטד לרשום הפסד של כ-84 מליון פאונד לשנה שהסתיימה ביוני 2010, וכתוצאה מכך היא לא עמדה באמת המידה הפיננסית.

התוצאה הישירה של אי העמידה בתנאי הייתה שתשלומי הריבית השנתיים על ההלוואות הללו יעלו בכ-13 מליון פאונד. המשמעות לטווח קצת יותר רחוק הייתה שבתוך חצי שנה יתרת ההלוואות הללו תעלה לכ-267 מליון פאונד, כמעט 100 מליון פאונד יותר מהסכום המקורי שלקחה משפחת גלייזר (שהיה 175 מליון פאונד). הידיעות הללו גרמו לבהלה בקרב אוהדי יונייטד, שבאותו קיץ ביצעה רכש אחד בלבד (חבייר הרננדז המקסיקני שהגיע תמורת סכום נמוך יחסית), על כך שהגלייזרים ישאבו עוד יותר כסף מהמועדון על-מנת לפצות על עליית שיעור הריבית.

צ’יצ’אריטו כובש באנפילד. מייצג את מדיניות הרכש של יונייטד תחת הגלייזרים – לקנות צעיר ובזול.

בתכנייה שלקראת משחק הבית הראשון של העונה, נגד ניוקאסל יונייטד, פרגוסון קרא לאוהדים לחדול מהמחאה נגד הגלייזרים, מחשש שהיא עלולה לגרום לאווירה לא טובה וחוסר ריכוז במועדון. ארגון האוהדים הבלתי תלוי של יונייטד (IMUSA) פרסמו מול הקריאה של פרגוסון נתונים על כך שדווקא מאז התפרצות המחאה מחדש באביב 2010 יונייטד ניצחה יותר משחקים וכבשה יותר שערים, כאשר הם מציינים שהשיפור באווירה באולד טראפורד שנבע מהתפרצות המחאה הוא זה שהוביל לשינוי לטובה בתוצאות.

ואכן, למילותיו של פרגוסון הייתה מעט השפעה. בסוף אוקטובר ערכו אוהדי יונייטד מצעד נגד הגלייזרים לפני משחק הבית מול טוטנהאם, מצעד אליו הגיעו בין 5,000-10,000 אוהדים ושבו נזרקו לאוויר חזיזים בצבעי צהוב וירוק, הונפו שלטים נגד הגלייזרים ואף נשמעו קריאות “הגלייזרים הולכים למות”. זו הייתה הפגנת כח חזקה של האוהדים, שהיו נחושים בדעתם להוציא את הגלייזרים מהמועדון, אך תחת מעטה האחדות הזו היו מפולגים מאד לגבי הדרך בה יש לדחוק את הגלייזרים החוצה, ומה צריך לבוא לאחר מכן. ואלו היו הפילוג בנושאים האלה, יחד עם האדישות של מרבית אוהדי יונייטד באנגליה ומסביב לעולם, והתרחשויות בקבוצה על ומחוץ למגרש הכדורגל (מצד אחד הטיפוס לראשות הטבלה, ומנגד פרשיית וויין רוני) שדיכאו את המחאה לבסוף.

מצעד אוהדי יונייטד נגד הגלייזרים, אוקטובר 2010

בינתיים, באמצע נובמבר הדהימה משפחת גלייזר את התקשורת ואת אוהדי יונייטד, כאשר הודיעה שבכוונתה לפרוע באופן מיידי את יתרת הלוואות ה-PIK הרעילות, והם יעשו זאת בכסף שלהם – לא מתוך כספי המועדון. לאור העובדה שהמצב הכלכלי הרעוע של הגלייזרים ושל עסקיהם האחרים מעבר ליונייטד היו ידועים לכל, הידיעות התקבלו בספקנות רבה, וההערכה הייתה שמשפחת גלייזר פשוט לקחה עוד הלוואות, הפעם אישיות המובטחות כנגד נכסיהם האישיים, בעזרתן פרעו את הלוואות ה-PIK, ושאת ההלוואות החדשות הללו בכוונתם לפרוע בעזרת כסף שימשכו מהמועדון.

אך כאמור פרשיית וויין רוני והמשך הניצחונות של יונייטד דחקו הצידה את החדשות על הצד הפיננסי, ובעוד יונייטד נלחמה על האליפות ה-19 ההיסטורית (ולבסוף זכתה בה) ורצה בגביע עד לחצי הגמר ובליגת האלופות עד לגמר, המחאה נדחקה הצידה אט אט עד שכל מה שנותר ממנה הוא עשרות אלפי הצעיפים הזהובים-ירוקים שנצפו באולד טראפורד מדי שבוע. אך עם זאת, אוהדים רבים דאגו גם על הצד המקצועי. שלוש שנים חלפו מאז יונייטד ניצלה את חלון ההעברות של הקיץ על מנת לבצע יותר מהחתמה משמעותית אחת, ומספר עמדות על המגרש הוזנחו. בנוסף, אוהדי יונייטד רק היו צריכים להסתכל מעבר לכביש ולראות את היריבה העירונית, שהדיחה את יונייטד בחצי גמר הגביע בדרך להנפת התואר הראשון שלהם אחרי 35 שנים, ולהבין שהם רק עומדים להתחזק. גם רומן אברמוביץ’ חזר להוציא כסף בגדול בצ’לסי, ואפילו ליברפול, שסיימה את העונה בסערה, נראתה כמו איום לקראת העונה הבאה.

קיץ 2011 הביא לאולד טראפורד שלוש החתמות חדשות בהשקעה נטו של 38 מליוני פאונד. עבור אוהדים רבים זה היה מספיק הוכחה שהמנטרה שחזרו עליה באולד טראפורד, שהכסף ממכירת רונאלדו עדיין זמין לרכישת שחקנים, נכונה, ושהסיבה שיונייטד לא משקיעה בעמדות שהיה ברור לכולם שהיה צורך דחוף להשקיע בהם, היא חוסר מוכנות של סר אלכס פרגוסון להיכנע לתכתיבי השוק, למרות שבעבר תחת בעלים אחרים לא הייתה לו בעיה לעשות זאת.

בקיץ 2011 יונייטד ביצעה רכש משמעותי לראשונה אחרי שלוש שנים

בסוף הקיץ שחררה משפחת גלייזר (דרך יונייטד כמובן) עוד הודעה מפתיעה, על כך שבכוונת יונייטד לצאת להנפקה בבורסה של הונג קונג. מאחר והיה מדובר בשלבים מקדמיים מאד, מעט היה ידוע על מבנה ההנפקה, אך ההערכה הייתה שבכוונת הגלייזרים להנפיק במבנה בו משקיע שירכוש מניה אחת שלצידה זכויות הצבעה, יהיה חייב לרכוש מניה נוספת שאין בצידה זכויות הצבעה. כך, תכננו הגלייזרים למכור 25% משווי המועדון (כחצי מליארד פאונד) תוך ויתור על 12.5% בלבד מהשליטה. זה לא היה נדיר שחברות שהנפיקו במזרח אסיה בחרו במבנה כזה, אך על-מנת להצליח בהנפקה חברה כזו צריכה להיות אטרקטיבית במיוחד.

במשך חודשים ארוכים הגישושים נותרו גישושים, תחילה בהונג קונג ואחר-כך בסינגפור. נראה היה שהמשקיעים דחו את ההצעה של יונייטד, שעל-פי ההערכה מעבר למבנה הבעייתי עבור המשקיעים, אף הייתה מתומחרת גבוה מדי (הגלייזרים סיפקו הערכת שווי שקבעה את שווי המועדון על-סך 2.3 מיליארד פאונד). יונייטד, מנגד, טענה ש”תנאי השוק” אינם מתאימים להנפקה. בינתיים, יונייטד עברה עונה קשה במיוחד בעוד הודחה מליגת האלופות כבר בשלב הבתים ולא התקדמה בגביע האנגלי, ובליגה נאבקה על האליפות יחד עם יריבתה העירונית.

במקביל לדיבורים על הנפקה, עם כל דוח כספי שיונייטד פרסמה לאורך עונת 2011/12, התברר שהמועדון פורע עוד ועוד חתיכות מהחוב. בין יוני 2011 למרץ 2012 יונייטד פרעה 71 מליון פאונד מחובותיה, והרידה אותם לרמה של 423 מליוני פאונד (אם כי מאוחר יותר פרסמה יונייטד שנכון לסוף יוני 2012 החוב עמד על 437 מליוני פאונד עקב צבירת ריבית). כל פרסום כזה הפתיע מחדש את אוהדי יונייטד, שכן קודם לפרעון הלוואות ה-PIK יונייטד לא פרעה כמעט אף נתח מהחוב שלה, ולפתע תוך שנה אחת פרעה כמעט מחצית ממנו. תוספת העלויות האלה, שכולן כמובן הגיעו מכספי המועדון, העלתה את סך המזומנים שהגלייזרים הוציאו מיונייטד במהלך 6.5 שנים לנקודת חצי מיליארד פאונד.

ניתוח של הבלוגר אנדי גרין את ההוצאות וההכנסות שנגרמו ליונייטד עקב בעלות הגלייזרים, נכון לקיץ 2012
andersred.blogspot.com :מקור

בינתיים, אוהדים רבים החלו להעלות את השאלה מדוע הגלייזרים לפתע מעוניינים להנפיק את יונייטד. היה ברור שהם אינם מעוניינים לחלוק את השליטה במועדון עם אף אחד, ועל-כן נשאלה השאלה מה דחף אותם לעשות זאת. האם הם הגיעו למצב נואש עד כדי כך שזו הייתה עבורם האופציה היחידה? במקביל, אנדי גרין, אנליסט לונדוני אוהד יונייטד שהחל לפרסם ניתוחים פיננסיים על המועדון בינואר 2010 במסגרת בלוג, פירסם שבידיו מידע פנימי על כך שהגלייזרים אכן מימנו את פרעון הלוואות ה-PIK בעזרת הלוואה שלקחו כנגד נכסיהם האישיים.

אם כך, התמונה התבהרה. לגלייזרים הייתה הלוואה כנגד נכסי המשפחה, והם הרגישו דחיפות לפרוע אותה כדי להישאר צעד אחד לפני בעלי החוב שלהם. בקיץ, אחרי עונה קשה שהסתיימה בכאב לב גדול עבור אוהדי יונייטד שראו את קבוצתם מפסידה את האליפות ליריבתה העירונית עמוק בתוספת הזמן של המחזור האחרון, פרסמה יונייטד תשקיף להנפקה בניו יורק. על התשקיף הזה כתבתי בפוסט “על תשקיפים והנפקות“, והוא החזיק מעמד כשלושה שבועות בלבד לפני שיונייטד משכה את ההצעה, כאשר היא מציינת כתירוץ “התדרדרות בתנאי השוק”. למעשה, היה ברור כמעט מהרגע הראשון שהתשקיף של יונייטד, שלא הציע עבור המשקיעים כמעט דבר מלבד סיכון גבוה ללא תשואה בצידו, נידון לכשלון.

פחות משבוע לאחר ההרעה בתנאי השוק כביכול, יונייטד יצאה בנסיון הנפקה נוסף בניו יורק. השינוי העיקרי לעומת התשקיף הקודם היה שבעוד קודם יונייטד הציעה מניות שיונפקו במסגרת ההצעה, כאשר כל התמורה בגינן תוקדש לפרעון החוב, כעת יונייטד הציעה רק מחצית מהמניות, ויתר המניות הוצעו על-ידי משפחת גלייזר. המשמעות הייתה שכעת, בניגוד להצעה הקודמת, רק מחצית מהתמורה בגין ההנפקה הוקדשה לפרעון החוב של יונייטד, כאשר ההערכה היא שהגלייזרים התכוונו בכסף שיגיע להם מההנפקה לפרוע את ההלוואות שלקחו כנגד נכסיהם.

שחקני יונייטד מגלים על הסיום הדרמטי של עונת הפרמייר ליג

בנוסף, חשפה ההנפקה את כוונתה של יונייטד להקצות כתבי אופציות למניות עבור “מנהלים בכירים ודירקטורים” במועדון. הניסוח של התכנית הביא אוהדי יונייטד רבים להעריך שסר אלכס פרגוסון מיועד להיות בין המוטבים של התכנית, מה שהחמיר את היחסים העכורים גם כך בין האוהדים למנג’ר. מספר ימים לפני פרסום התשקיף, ביקר שוב פרגוסון את המחאה נגד הגלייזרים, וטען כי “מרבית האוהדים האמיתיים יבינו שהם [הגלייזרים] לא השפיעו [על הקבוצה]”, וכי הגלייזרים הם “פנטסטיים” עבור המועדון. ההערה הזו פגעה והכעיסה אוהדים רבים, ומספר ימים לאחר פרסום התשקיף פרסם פרגוסון הודעה בה דחה מכל וכל את הטענות שהוא עתיד להפיק רווח כספי כלשהו כתוצאה מההנפקה. מעבר לכך, הוא ביקש לרצות את האוהדים כאשר כתב כי “הקדשתי 25 משנותיי כדי לדחוף את המועדון הזה קדימה, ולא רק שעשיתי זאת בשבילם [האוהדים], לא הייתי יכול לעשות זאת בלעדיהם”. ההצהרה ריצתה במידה מסויימת את האוהדים, שעדיין ביכו על התמיכה שפרגוסון המשיך להביע בגלייזרים.

פרגוסון והגלייזרים

בעוד יונייטד פותחת ב”רואוד שואו” במסגרתו ייפגשו נציגי המועדון עם משקיעים פוטנציאליים במטרה לשכנע אותם להצטרף לתשקיף, גורמים שונים בתקשורת ומקרב האוהדים העריכו שהגלייזרים במצב נואש, שההנפקה מהווה למעשה את גלגל ההצלה האחרון שנותר להם, הקלף האחרון ביד, ובמידה והיא תיכשל הם ייאלצו למכור את המועדון. זו תקופה קריטית בהיסטוריה של מנצ’סטר יונייטד ללא ספק, ולאור זאת MUST יצאו בקמפיין במסגרתו הם מציעים לאוהדים להשתתף בשליחת מכתבים המונית למשקיעים הפוטנציאליים במסגרת ההנפקה, במטרה לשכנע אותם שלא להשקיע בגלייזרים. תוכלו להצטרף לקמפיין ולשלוח מכתב (המכתב מנוסח מראש, אך ניתן לשנות את הנוסח), בלינק הבא-

http://action.joinmust.org/page/speakout/fairshare

הסיפור של הגלייזרים במנצ’סטר יונייטד טרם הסתיים, ובזמן שאתם קוראים את זה עוד ועוד כסף ממשיך לצאת מהמועדון לטובתם. אך בעזרת מאבק עיקש ועקבי, נוכל לדחוף אותם החוצה מהמועדון שלנו.

LUHG

05.08.2012         תגים:     גלייזריםיונייטדירוק זהבמנצ'סטר יונייטדמשפחת גלייזר