בלוז לאור ירח

כיאה לכתיבה שלי, הכתיבה תכלול עבר ועתיד.

אסקור סך הכל שלושה משחקים שניים שבוצעו ועוד אחד שיבוצע ביום ראשון.

ולענייננו:

1) סטוק סיטי הגיעה לאולד טראפורד, וכמו רבות וטובות לפניה וגם אחריה (תכף נדע במי מדובר….)  לא פחדה ולא נתרעה מכח ההרתעה שאיננו באולד טראפורד בשנתיים האחרונות וכרגיל גם הכניסה אותנו לפיגור מוקדם, באופן גם כן די רגיל לעונה זו, יצאנו מהפיגור והשארנו של שלוש הנקודות בבית.

ההחלטה היחידה של הסר שמקוממת אותי עדיין ואני יודע שרבים לא יסכימו איתי, זו ההחלטה לשים את וולבק שוב ושוב ושוב בחוד כאשר באופן ודאי הוא לא מצדיק את האמון ולא מראה איזשהו ניצוץ חיובי, הוא חייב ללכת לשנתיים שלוש של התבשלות ואמן ואמן יחזור שחקן ליונייטד, בעיניי – אין לו מקום בהרכב היום.

סטוק עלתה ליתרון ממהלך לא מהלך וכשרוני מחליט לעזור אז הוא עושה את זה לא רע אבל כאוהד יונייטד כבר כמה שנים אני יודע שאם קבוצה מגיעה לאולד טראפורד והולכת ברוב טיפשותה או עייפותה אחורה היא גם תשלם על זה במוקדם או במאוחר.

וכך היה, בעודי יושב בביתי ורואה את המשחק עם אבי אוהד יונייטד ואחי השם ירחם שאוהד את ליברפול (לא כולם מושלמים, יש כאלה שנולדו בתקופה הטובה של ליברפול אי שם בעבר הרחוק) וגם בת הזוג שלי באה והולכת כצאן שמחפש רועה, היונייטד מתחילה לשלוט בקצב המשחק ואני כמובן אומר לאחי “סטוק ברוב טיפשותה עושה את הדבר היחיד שאסור לעשות נגד יונייטד, היא הולכת אחורה, השער, גם אם זה לא משחק טוב של יונייטד, מרחף באויר, זה עניין של זמן” ובאמת שלא סיימתי להגיד את המילה זמן בסוף המשפט והכדור פרפר ברשת האורחים.

משם די היה ברור לאן נושבות הרוחות, 3-1 קליל בלי יותר מידי מאמץ או איזה משחק מיוחד מצידנו, והינה שוב, ההגנה שלנו נראית כמו כלום ושום דבר,  את זה ראינו כבר נגד טוטנהאם ופולהאם ועוד משחקים רבים ומגוונים השנה, ושוב שחקן בודד עשה ככל העולה על רוחו וקינח בשער די בזיוני מבחינת ההגנה שאמורה להיות של אחת הקבוצות החזקות באירופה.

הדופק קצת עלה אבל רוני דאג להסדיר אותו נורא מהר ולוודא ששלוש הנקודות ישארו באיזור האיכותי של צפון אנגליה, מזל שיש התקפה תקינה עם הגנה כזו.

2)  בראגה הפורטוגלית הגיעה לאולד טראפורד והוכיחה לנו שוב שההגנה שלנו היא ללא צל של ספק אחת החלשות בעולם.

הגנה איטית אנמית וחלשה בצורה שכל חצי הגבהה לרחבה זה 80% שער וכל שחקן שיוצא לדריבל גורם לך להוציא דברי ברכה מהפה בדבר כך שלא יגיע לשער חס ושלום.

0:2 פיגור באולד טראפורד אחרי 20 דקות לקבוצה בינונית זה הזוי, ממש הרגיש כמו חלום מגוכח, בחלומות הכי שחורים שלי לא ראיתי את זה מגיע.

הפעם, כמו במשחק נגד סטוק, רציתי לדבר, בדיוק באתי להגיד לבת הזוג שלי ש”מעניין כמה זמן יקח עד שנקבל את הגול הראשון” לא תהיה, לא אולי, הייתי בטוח שנקבל שער ראשונים, פשוט בטוח בזה, רצה הגורל וההתקפה של בראגה או שמא אומר ההגנה של יונייטד היו מהירים ממני ועוד לפני שפציתי פה בראגה עלתה על לוח התוצאות, באמת שבאותו רגע חייכתי, הרי זה ברור לכל שלא נוכל כל השנה לחזור מפיגורים וזה כבר די מביך מה שקורה כאן אבל – זה היה משעשע.

אבל, מה שנורא שימח אותי זו הבחירה של צ’יצ’אריטו על פני וולבק וזה דבר שהוכיח את עצמו.

השחקן הזה עם אחוזים מדהימים ובעיקר גולר נהדר ואני יודע שזו לא השוואה הוגנת בהתחשב בתפקוד של וולבק אבל זה גולר!, זה שחקן שצריך הזדמנות וחצי לכיבוש שער ולא 10 משחקים, זה השחקן שצריך לראות דשא, ואם העזתם לשכוח, זה השחקן שבו רגליו הביא חלק נכבד מאליפות 2011.

להלן כמה נתונים יבשים מאתר אופ”א: http://www.uefa.com/uefachampionsleague/season=2013/matches/round=2000347/match=2009535/index.html

צ’יצ’ה פשוט רצה, נלחם, ואמנם לא קיבל יותר מידי כדורים אבל הרעב שלו על הדשא פשוט מדהים.

פעמיים התנועה שלו השאירה אותו חופשי לכיבוש ופעמיים הוא ניצל את זה ועוד מתפרצת אחת נהדרת בדקה 71 עם מסירה נהדרת לנאני שהסתיימה בעצירה של השוער.

פשוט המצטיין על כר הדשא.

בין שני השערים גם ג’וני אוונס החליט להצטרך לחגיגה ובמלחמה נהדרת באזור הרחבה גם הגיע השכר בשער דרדל’ה מתוק שעשה שיוויון זמני.

משחק מאוד מאוד רחוק מלשכנע אבל מה טוב אם שוב הפכנו פיגור לניצחון ומה טוב יותר אם השארנו את שלוש הנקודות בבית.

3) היונייטד תצא לקרב צמרת בסטאמפורד ברידג’ מול צ’לסי.

עם הגנה איומה ונוראה שלנו אנו יוצאים למשחק מול סגנית הכיבושים בינתים בליגה האנלגית, המוליכה, ניחשתם נכון, יונייטד.

אין הגנה אבל ברוך השם שההתקפה מוציאה את העגלה מהבוץ כמעט כל פעם מחדש.

לגבי כמות הספיגות, עדיף לא להוסיף כתיבה שכן כל המוסיף גורע, כולם יודעים ומכירים את ההגנה שלנו.

רק שהפעם עולה בי התחושה שזה יהיה שונה, משהו בתוכי מרגיש שפרגוסון יודע שבמשחק גדול יהיה יותר קשה לחזור מפיגור ומשהו בי מרגיש שהפעם אולי זה לא יקרה, מקווה ומאמין.

יהיה קשה לראות איך ההגנה האיטית שלנו לא תספוג מול צ’לסי אבל אני מאמין שבעיבוי נכון של מרכז השדה (משחק מצויין לשחק בו עם שני קשרים אחוריים) אפשר לצופף את האמצע, באגפים לא חסרה לנו מהירות, ופשוט להכריח את צ’לסי לבעוט מרחוק תוך דגש על משחק עם חלוץ בודד ושני שחקנים מתחת לחלוץ או שני חלוצים ושחקן אחד מתחתיהם, בשני המקרים מדובר במבנה משלוש בהתקפה.

אפשר ורצוי לחזור עם נקוודת מלונדון, ואני מאמין בלב שלם שאנחנו נסמן הפסד ראשון לבלוז בליגה השנה.

קטונתי לעומת הידע האדיר של לסר בניהול משחק ובהחזקת קבוצה אבל לא מעט פעמים בשנתיים האחרונות הידע הזה ואולי היהירות שבידע איבדה לנו לא מעט נקודות חשובות.

אחרי ה3-3 המדהים של שנה שעברה ואחרי 10 שנים של המתנה לניצחון במסגרת הליגה הגיע הזמן לדלג על המשוכה בדרך לצמצום הפערים בצמרת.

הסרטון בדף מומלץ בחום:

http://www.manutd.com/en/News-And-Features/Football-News/2012/Oct/Preview-Chelsea-v-Manchester-United.aspx

הפעם זה הזמן לנתב את הידע הזה ואת היכולת הזו כדי לעבות את האחורה שלנו ולהביא אותנו לכדי חצי הפתעה ולכדי לקיחת נקודות אצל צ’לסי בבית.

ההרכב שהייתי שמח לראות (מבלי להתחשב במצבת הפצועים / הנעדרים העדכנית ביותר):

דה-חאה, אברה,  פרדיננד, אוונס, דה-סילבה, סקולס, קאריק, קלברלי, רוני, ואן-פרסי ו-צ’יצ’אריטו (במערך של 4-2-1-1-2).

הפעם, חוזרים עם שלוש נקודות מלונדון – U-N-I-T-E-D!!!

26.10.2012         תגים: