אותו זקן וכסיל

משחק שני לעונה, הראשון בבית לעונה זו וזה בדיוק הזמן להתאפס ולצבור את הנקודות הראשונות שלנו לעונה הנוכחית.

אחד הקייצים היותר טובים שעברו על הקבוצה מבחינת רכישות בינתים לא גורמים לנו לנחת והקבוצה בפתיחה צולעת בינתים, אבל, גם בשנת 99′ זה התחיל ככה וכולנו זוכרים מי ספר את הכסף במדרגות…

מסכת הפצועים ממשיכה להקשות על הקבוצה, שחקנים שמתפקדים בעמדה שהיא לא טבעית להם (באילוץ של סגל) ומעל הכל, סר אלכס פרגוסון שכבר שנתיים מנהל את המשחק בפחד, מה הפלא שהפסיקו לפחד מאיתנו והתחילו להעז גם באולד טראפורד?

משחק חד צדדי שבו עד השער אברטון הייתה 2 דרגות מעל היונייטד ופרגוסון כמו פרגוסון, במקום לעשות שינוי, להחליף מערך ולהוציא את העגלה מהבוץ – יושב בחיבוק ידיים ומחכה שנקבל את השער ואז מתחיל את השינוי.

זה קרה בשנה שעברה בהמון משחקים שאחד החשובים שבהם, נגד ויגאן בחוץ, גם היה אחד העיקריים באובדן האליפות שלנו בשנה שעברה.

וזה נכון שאני כנראה לא יותר חכם מהסר, ואני גם כנראה מבין כדורגל הרבה פחות ממנו, אבל הטעויות האלו שהוא עושה בניהול המשחק בינתים עולות לנו ביוקר…

קיץ שבו הגיעו אלינו מלפפונים בדמות RVP ו-שינג’י קגאווה היפני, מגן לרוטציה עם אברה, קשר נחמד מקרו אלכסנדרה ועוד אחד שאולי יהיה הדג’מבה דג’מבה הבא או (ואני לא ממעיט בערכו של הסר בנושא הזה) בקהאם, סקולס או גיגס הבא.

קיץ שהסתיים בתחושה שהנה, פעם ראשונה אחרי KING ERIC, מגיע אלינו שחקן בעל שם, שחקן שכבר נודע הרבה לפני יונייטד ושחקן שיזכר בזכות יונייטד, קאנטונה עשה זאת ואני מקווה ומאמין שגם את RVP יזכרו מהשנים הצנועות שלו בשדים האדומים, זו הולכת להיות יופי של עונה לעניות דעתי, וממש לא מפריע לי ההפסד לאברטון.

גודיסון פארק זה אצטדיון קשה שכבר הרבה זמן לא מאיר לנו פנים, משחק פתיחת עונה קשה מול קבוצה עיקשת ומרואן פלאיני אחד שעשה להגנה שלנו קונצ’רטו ב-לה מז’ור והוא גם זה (ובצדק רב) שניצח לאברטון את המשחק.

היפני במשחק טוב וגם RVP בזמן ששיחק הספיק לתת שניים שלושה כדורי עומק נאים שביום אחר היו מתורגמים לשערים אבל במשחק הזה זה היה נראה כאילו החדשים באו לעבוד בעוד הותיקים לקחו הפסקה ועוד לא חזרו מהמסע של היונייטד בדרא”פ – סין – סקנדינביה חוץ מדה חאה שפשוט היה נפלא והשאיר אותנו במשחק רוב הזמן.

המשחק הקרוב נגד פולהאם הוא בדיוק הזמן לחזור לתלם צבירת הנקודות להדבק לצמרת כבר מתחילת העונה, כרגיל.

משחק ראשון לעונה החדשה באולד טראפורד וכמובן שפחות משלוש נקודות = כישלון.

זה הזמן של הסר להתחיל להשתמש בחוד הנפלא שלנו ולהפסיק להאכיל אותנו בדני וולבק הזה.

למה דני, למה? קומוניסט בל**!

ההרכב שהייתי שמח לראות (מבלי להתחשב במצבת הפצועים / הנעדרים העדכנית ביותר):

דה-חאה, אברה, האטון, וידיץ’, דה-סילבה, קאריק, קגאווה, ולנסיה, יאנג, רוני ו-ואן פרסי.

ומה שבאמת מנחם בימים קשים אלה, זה שגם אחרי פתיחת עונה חלשה שכזו, ליברפול מתחתינו, שוב.

לוזרפול או לא?

U-N-I-T-E-D

24.08.2012         תגים:     manchestermanchester unitedunitedunited VS fulhamאלכס פרגוסוןואן פרסיווין רונייונייטדיונייטד פולהאםיזראלי רדסישראלי רדסמנ. יונייטדמנצ'סטר יונייטדרובין ואן פרסירוני