אולד טראפורד לעולם לא ימות

בהסיטוריה של מנצ’סטר יונייטד ישנם מספר תאריכים ואירועים המוכרים כמעט לכל אוהד, אירועים שעיצבו את פניו, רוחו וערכיו של מועדון הכדורגל המדהים הזה. כולנו יודעים על מינכן ועל הזכייה בוומבלי עשור מאוחר יותר, על היום בנובמבר 86 בו פרגוסון מונה למנג’ר או הימים ב-93 וב-99. ורובנו יכירו גם את הסיפור על קריסתה הכלכלית של ניוטון הית’ והצלתה של הקבוצה בידי ג’ון הנרי דייויס, שגם העניק לה את שמה הנוכחי. תאריך אחד שכמעט ולא מוזכר באתוס של מנצ’סטר יונייטד הוא ה-24 באוגוסט 1949, היום לפני 63 שנים.

כדי לספר את הסיפור של היום הזה, צריך לחזור עשר שנים אחורה. קיץ 1939, מנצ’סטר יונייטד בדיוק התחילה להתאושש מהמשבר הכלכלי העולמי (מה שידוע בתור “השפל הגדול”) שהשפיע עליה קשות וגרם לה, לאורך שנות השלושים, לנוע כנדנדה בין הליגה הראשונה לשנייה. אך במחצית השנייה של העשור יונייטד החלה לבנות את עצמה מחדש, בתמיכתו האדיבה של הבעלים, איש העסקים המקומי ג’יימס וויליאם גיבסון שלמעשה הציל אותה מפשיטת רגל בתחילת העשור. בעזרת ממונו של גיבסון, הוקם גג לאורך רוב המגרש ובפינות, ואולד טראפורד היה לאיצטדיון לתפארת, ואף אירח את חצי גמר הגביע האנגלי ב-1939.

אולד טראפורד מארח את חצי גמר הגביע האנגלי 1939

אבל אז, בספטמבר, פרצה המלחמה. שלושה מחזורים לתוך עונת 1939/40, ביטלה ההתאחדות האנגלית את כל תחרויות הכדורגל עד להודעה חדשה. עם זאת, קבוצות רבות המשיכו לשחק בליגות חובבניות, וכך גם יונייטד ששיחקה ב”ליגת המלחמה המחוזית – מחוז צפון מערב”, שם התמודדה מול קבוצות מקומיות כמו יריבתה העירונית סיטי וקבוצות אחרות ממנצ’סטר רבתי כמו סטוקפורט קאונטי, אולדהם את’לטיק וברי, קבוצות ממרסיסייד כמו ליברפול ואברטון וקבוצות אחרות ממחוזות לנקאשיר וצ’שיר. במקביל, שימש אולד טראפורד כמחסן של הצבא הבריטי (מה שלא מנע קיום משחקים שם).

במחצית השנייה של שנת 1940 החלו הגרמנים לבצע גיחות ליליות בשמי בריטניה ולהפציץ את מרכזי התעשייה של האי, במה שנודע בתור “הבליץ”. עשרות אלפי בריטיים נהרגו במהלך שנות הבליץ, שמטרתו הייתה התשת הציבור הבריטי ופגיעה קשה במאמץ המלחמתי על-ידי פגיעה אנושה במרכזי התעשייה המקומיים. מנצ’סטר, שהייתה אחת מערי התעשייה החשובות בבריטניה (אם לא החשובה שבהן אחרי לונדון), הייתה אחת המטרות הראשיות להפגזות הללו.

מרכז העיר מנצ’סטר בתקופת הבליץ

בתוך מנצ’סטר, אזור התעשייה המרכזי היה טראפורד פארק, שאולד טראפורד שוכן בקצהו. עקב כך, האזור היה מטרה מרכזית להפגזות הלופטוואפה, ואכן בדצמבר 1940 אולד טראפורד נפגע מהפגזה לילית, ומשחק שהיה אמור להתקיים בו מול סטוקפורט קאונטי מספר ימים מאוחר יותר, הועבר למגרש של סטוקפורט. שלושה חודשים מאוחר יותר, לאחר תיקון הנזקים, יונייטד חזרה לשחק באולד טראפורד, אך שלושה ימים מאוחר יותר הוא שוב נפגע בהפגזה והפעם הנזק היה חמור בהרבה. היציע הראשי (הדרומי, שהוא כיום הקטן מבין היציעים) נחרב כמעט כליל ושאר האיצטדיון ספג נזקים כבדים, שהכריחו את יונייטד להעביר את משרדיה לנכס אחר שהיה בבעלות גיבסון. יונייטד המשיכה לשחק בליגת המלחמה, אך הנזק שנגרם לאולד טראפורד היה כבד כל כך שגיבסון לא יכול היה לממן את בנייתו מחדש.

אולד טראפורד בהריסות לאחר ההפגזה במרץ 1941

בתום המלחמה, בזכות לחץ שהפעיל גיבסון על השלטונות, קיבלה מנצ’סטר יונייטד מענק של כ-22 אלפי פאונד (במונחי אותם ימים מדובר בסכום לא מבוטל) לשיפוץ האיצטדיון, ויונייטד החלה בבנייה. במקביל, שיחקה הקבוצה את משחקיה הביתיים במיין רואוד של מנצ’סטר סיטי. סיטי לא גילתה מידה רבה של סולידריות, ולמרות הנסיבות (חורבן האיצטדיון של יונייטד במהלך הבליץ שכל מנצ’סטר סבלה ממנו קשות) גבתה מיונייטד דמי שכירות עצומים של 5,000 פאונד לשנה עבור השימוש באיצטדיון, ובנוסף זכתה לחלק מסויים בהכנסות מכרטיסים. יונייטד נכנסה לחובות כתוצאה מהשיפוצים באולד טראפורד, ומצבה הכלכלי הורע. למרות זאת, הקבוצה זכתה, תחת המנג’ר החדש מאט באזבי, בתואר הראשון שלה אחרי 37 שנים, הגביע האנגלי לשנת 1948. אוהדי יונייטד המקומיים מעולם לא שכחו לסיטי את הניצול הציני של המצב של יונייטד לאחר המלחמה, וזו אחת הסיבות המרכזיות ליריבות העמוקה בין שתי הקבוצות.

שנה לאחר הזכייה בגביע, יונייטד הייתה יכולה לחגוג שוב, כאשר אחד הפרקים החשוכים בהיסטוריה שלה הסתיים. ב-24 באוגוסט 1949 נפתחו שעריו של אולד טראפורד מחדש, כאשר יונייטד הביסה את בולטון 0-3. האירוע נתן את אות הפתיחה לאחת התקופות הגדולות בהיסטוריה של מנצ’סטר יונייטד, שתזכה באליפות שלוש פעמים בעשור הקרוב. כאשר הקבוצה החלה לשחק בגביע האלופות האירופי ב-1956, היא שוב נאלצה להשתמש במיין רואוד, מאחר ובאולד טראפורד לא היו זרקורים ובאיצטדיון של סיטי כן, אך שנה מאוחר יותר הותקנו באולד טראפורד זרקורים וכך הגיע הכדורגל האירופי לאיצטדיון.

אולד טראפורד עם פתיחתו מחדש ב-1949

הסיפור על חורבנו ובנייתו מחדש של אולד טראפורד הוא אמנם מהסיפורים הפחות מוכרים בהיסטוריה של מנצ’סטר יונייטד, אבל כמו כל האירועים המרכזיים בסיפור הכדורגל המדהים הזה, הוא נוגע לנפילה לקרשים והתרוממות מן העפר, לאירועים גדולים מהכדורגל שמשתלבים בתוכו והופכים את סיפור הכדורגל לגדול עוד יותר, ולתחושת הזדהות עמוקה עם המועדון המדהים הזה.

24.08.2012         תגים:     אולד טראפורדאצטדיוןבליץמנצ'סטרמנצ'סטר יונייטד